Apr 042016
 

Zelda (1914 – 1984)
When You Were Here

When you were here
your brown gaze shielding me
our thoughts sudden
touching
wing to wing.

When you were with me
among these fleeting things
the walls were old relations
who told ancient tales
in the evening
as we drank our tea.

Now the walls are no shelter
they closed in on themselves in their silence
never to witness my fall
now the walls are plaster and cement
a strange foundation
clay doesn’t answer like death.

זלדה
כאשר היית פה


כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה
וּמַבָּטְךָ הַחוּם מֵגֵן עָלַי
וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ נוֹגְעוֹת
פֶּתַע
כָּנָף אֶל כָּנָף.

כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ עִמָּדִי
בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים הַחוֹלְפִים
הָיוּ הַקִּירוֹת בְּנֵי־בַּיִת קְשִׁישִׁים
שֶׁסִּפְּרוּ מַעֲשִׂיּוֹת עַתִּיקוֹת
בָּעֶרֶב
כַּאֲשֶׁר שָׁתִינוּ תֵּה.

עַכְשָׁו הַקִּירוֹת אֵינָם מַחֲסֶה
הֵם הִסְתַּגְּרוּ בִּשְׁתִיקָתָם
וְלֹא יַשְׁגִּיחוּ בְּנָפְלִי
עַכְשָׁו הַקִּירוֹת סִיד וָמֶלֶט
יְסוֹד זָר
חֹמֶר לֹא עוֹנֶה כַּמָּוֶת.
י

Jun 132014
 

Zelda (1914 – 1984)
In the Final Incarnation

I thought that in the final incarnation
friendship would be without spells or shades
without suns or moons.
That the utmost affection would have the color
of dew.
I thought the heart would make itself at peace
on a lofty mountain
in the shade of silent conversation
that sails off in the distance
that changes forms
and melts away like a cloud.
I forgot my heart was a captive of pain
and shame from the womb of the morning 1
I forgot all the screams
that came from their souls to my core.
And I wanted to cut from the fears
a circle of quiet
in which would be reflected the purity
of heaven.
And I’d be like a bird.
And I’d be like a bird.
I forgot that the prophet too
wept
even the seraph of Anathoth2
wept.
Heaven did not let us forget
the affronts.
Heaven did not let us forget
the yearnings of man.
A wail of longing without hope of remedy
yet trembles in the void.
The voices of the children playing
in my street
the tumult of the cars
the cries of the fruit merchants
and the brassware sellers
never silence the far-faraway wail
fine as a thread.

זלדה
בגלגול האחרון


חָשַׁבְתִּי שֶׁבַּגִּלְגּוּל הָאַחֲרוֹן
הַיְדִידוּת הִיא בְּלִי כְּשָֹפִים בְּלִי שֵׁדִים
בְּלִי שְׁמָשׁוֹת וּבְלִי יְרֵחִים.
שֶׁלַּחִבָּה הָאַחֲרוֹנָה יֵשׁ גָּוֶן
שֶׁל טַל.
חָשַׁבְתִּי שֶׁהַלֵּב נָח לוֹ
עַל הַר גָּבוֹהַּ
בְּצֵל שִׂיחָה חֲרִישִׁית
שֶׁמַּפְלִיגָה לַמֶּרְחַקִּים
שֶׁמַּחֲלִיפָה צוּרוֹת
וּנְמוֹגָה כֶּעָנָן.
שָׁכַחְתִּי שֶׁלִּבִּי אַסִּיר כְּאֵב
וּבוּשׁוֹת מֵרֶחֶם מִשַּׁחַר
שָׁכַחְתִּי אֶת כָּל הַזְּעָקוֹת
שֶׁמִּנַפְשָׁם בָּאוּ אֶל קִרְבִּי.
וְרָצִיתִי לִגְזֹר מִן הַחֲרָדוֹת
עִגּוּל שֶׁל שֶׁקֶט
שֶׁיִּשְׁתַּקֵּף בְּתוֹכוֹ טֹהַר
הַשָּׁמַיִם.
וְאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר.
וְאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר.
שָׁכַחְתִּי שֶׁגַּם הַנָּבִיא
בָּכָה
אֲפִלּוּ הַשָּׁרָף מֵעֲנָתוֹת
בָּכָה.
הַשָּׁמַיִם לֹא הִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנוּ
אֶת הַעֶלְבּוֹנוֹת
לֹא הִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנוּ עֶרְגוֹת אֱנוֹשׁ.
נְהִי גַעְגּוּעִים עַד לְאֵין מַרְפֵּא
רוֹעֵד עוֹד בֶּחָלָל.
קוֹלוֹת הַיְלָדִים שֶׁמְּשַׂחֲקִים
בִּרְחוֹבִי
הֲמֻלַּת כְּלֵי הָרֶכֶב
קְרִיאוֹת מוֹכְרֵי הַפֵּרוֹת
וְקוֹנֵי כְּלֵי הַנְּחשֶׁת
אֵינָם מַחֲרִישִׁים נְהִי רָחוֹק רָחוֹק
וְדַק כַּחוּט.
י

Transliteration/תעתיק:

Ḥashávti she-ba-gilgúl ha-‘aḥarón
ha-yedidút hi bli keshafím bli sheidím
bli shmashót uvlí yereiḥím.
She-le-ḥibáh ha-‘aḥaronáh yeish gáven
shel tal.
Ḥashávti she-ha-léiv naḥ lo
ʕal har gavóha
be-tzéil siḥáh ḥarishít
she-mafligáh la-merḥaqím
she-maḥalifáh tzurót
u-nemogáh ke-ʕanán.
Shakháḥti she-libí ‘asír ke’éiv
u-vushót mei-réḥem mi-sháḥar
shakháḥti ‘et kol ha-zeʕaqót
she-mi-nafshám bá’u ‘el qirbí.
Ve-ratzíti ligzór min ha-ḥaradót
ʕigúl shel shéqet
she-yishtaqéif be-tokhó tóhar
ha-shamáyim.
Ve-‘ehyéh ke-tzipór.
Ve-‘ehyéh ke-tzipór.
Shakháḥti she-gám ha-naví
bakháh
‘afílu ha-saráf mei-ʕanatót
bakháh.
Ha-shamáyim lo hishkíḥu miménu
‘et ha-ʕelbonót
lo hishkíḥu miménu ʕergót ‘enósh.
Nehí gaʕguʕím ʕad le-‘éin marpéi
roʕéid ʕod be-ḥalál.
Qolót ha-yeladím she-mesaḥaqím
birḥoví
hamulát klei ha-rékhev
qeri’ót mokhréi ha-peirót
ve-qonéi klei ha-neḥóshet
‘éinam maḥarishím nehí raḥóq raḥóq
ve-dáq ka-ḥút.

  1. Psalm 110:3.
  2. A reference, I think, to Jeremiah.
May 262014
 

Zelda (1914 – 1984)
The Blazing Days

The blazing days, the fluttering ones
when I fled the love of wants,
when I thought —
the splendor of possessions
the beauty of our manners
erudition and honor in excess
make one forget the taste of heaven
seal off all the wells.

The blazing days
when the souls sang out:
To die just like the sons of Aaron
in your fire-offering to God —
we shall rise up from a pleasant house
we shall rise up from a golden vine.

זלדה
הימים הבוערים


הַיָּמִים הַבּוֹעֲרִים, הַמְעוֹפְפִים
כַּאֲשֶׁר בָּרַחְתִּי מֵחִבַּת הַחֲפָצִים,
כַּאֲשֶׁר חָשַבְתִּי —
זִיו הַכֵּלִים
יְפִי הַגִּנּוּנִים
יֶתֶר לַמְדָנוּת וְכָבוֹד
מַשְׁכִּיחִים אֶת טַעַם הַשָּׁמַיִם
סוֹתְמִים אֶת הַבְּאֵרוֹת.

הַיָּמִים הַבּוֹעֲרִים
כַּאֲשֶׁר שָׁרוּ הַנְּשָׁמוֹת:
לָמוּת כְּמוֹ בְּנֵי אַהֲרֹן
בְּהַקְרִיבְךָ אֵשׁ לֵאלֹהִים —
נַעֲלֶה מִבַּיִת נֶחְמָד
נַעֲלֶה מִגֶּפֶן שֶׁל זָהָב.
י

Transliteration/תעתיק:

Ha-yamím ha-boʕarím, ha-meʕofefím
ka’ashér baráḥti mei-ḥibát ha-ḥafatzím,
ka’ashér ḥashávti —
ziv ha-keilím
yefí ha-ginuním
yéter lamdanút ve-khavód
mashkiḥím ‘et táʕam ha-shamáyim
sotmím ‘et ha-be’eirót.

Ha-yamím ha-boʕarím
ka’ashér sháru ha-neshamót:
lamút kemó benéi ‘aharon
be-haqrivkhá ‘eish leilohím —
naʕaléh mi-báyit neḥmád
naʕaléh mi-géfen zaháv.

May 122014
 

My boys keep crying out for more Zelda. It’s a strange time to be alive.

Zelda (1914 – 1984)
Ancient Pines

“And can you kill trees?” suddenly asked a small child with eyes out of a picture.

When the snows thawed
glum men went out from the ruins
to fell ancient pines full of power
that answered the winds of the mountains.
Flexible branches were trampled to dust
in the courtyards —
branches that once made gentle movements through space
with the quiescence of growth.
The green shade they threw
on the waste piles.
They kicked off the resin, the scent.

זלדה
ארנים עתיקים


“ועצים מותר להרוג?” אמר פתאום ילד קטן שעיניו כמו מצוירות.

כַּאֲשֶׁר הִפְשִׁירוּ הַשְּׁלָגִים
יָצְאוּ מִן הַהֲרִיסוֹת גְּבָרִים קוֹדְרִים
לִגְדֹּעַ אֳרָנִים עַתִּיקִים רַבֵּי כֹחַ
שֶׁעָנוּ לְרוּחוֹת הֶהָרִים.
עֲנָפִים גְּמִישִׁים רֻמְּסוּ עַד דַּק
בַּחֲצֵרוֹת —
עֲנָפִים שֶׁצִּיְּרוּ בֶּחָלָל תְּנוּעוֹת קַלִילוֹת
מִפְּנִימִיּוּת הַצְּמִיחָה.
אֶת הַצֵּל הַיְרַקְרַק הִשְׁלִיכוּ
לָאַשְׁפַּתּוֹת
בָּעֲטוּ בַּבֹּשֶׂם, בַּשְׂרָף.
י

Transliteration/תעתיק:

Ka’ashér hifshíru ha-shlagím
yatz’ú min ha-harisót gevarím qodrím
ligdóaʕ ‘oraním ʕatiqím rabéi khóaḥ
she-ʕanú le-ruḥót he-harím/
ʕanafím gemishím rumsú ʕad daq
ba-ḥatzeirót —
ʕanafím she-tziyerú be-ḥalál tenuʕót qalilót
mipnimiyút hatzmiḥáh.
‘Et ha tzéil ha-yeraqráq hishlíkhu
la-‘ashpatót
baʕatú ba-bósem, ba-sráf.

May 102014
 

This was submitted to me by a party whose anonymity I shall not compromise, though they can if they want. I don’t speak Romanian, despite being a Romanian Jew. I do make a mean mamaliga, though. Is it a high-quality translation? I dunno! But it’s different!

Zelda (1914 – 1984)
Pacea Mea

Pacea mea este legata, cu un fir,
cu a ta.

Și sărbătorile pe care noi le iubim,
sezoanele minunate din an
cu tezaurul lor de aromă, și florile,
și fructele, frunzele și vântul,
cu ceață și ploaie,
zăpadă neprevăzute,
și roua,
suspendați de-un fir de dor.

Tu și eu și Sabatul.
Tu și eu și viața noastra
în incarnare anterioară.
Tu și eu
și minciună.
Și frică.
Și fișurile.
Tu și eu
și autorul de ceruri fără
mal.
Tu și eu
și misterul.
Tu și eu
și moartea.

זלדה
שלומי


שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט
אֶל שְׁלוֹמךָ.

וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים
וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאוֹמִי
וְהַטַּל,
תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה.

אֲנִי וְאֲתָּה וְהַשַּׁבָּת.
אֲנִי וְאֲתָּה וְחַיֵּינוּ
בַּגִלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
אֲנִי וְאֲתָּה
וְהַשֶׁקֶר.
וְהַפַּחַד.
וְהַקְּרָעִים.
אֲנִי וְאֲתָּה
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם
חוֹף.
אֲנִי וְאֲתָּה
וְהַחִידָה.
אֲנִי וְאֲתָּה
וְהַמָּוֶת.
י

May 062014
 

Zelda (1914 – 1984)
Would That

Would that my senses were as wildflowers
open at all times
to the winds, the wide expanses,
would that my thoughts
my clothing and my dwelling
were as sunsets — blazing splendor,
would that I were music —
all of me
from ankle to crown —
music,

you would be bliss
you’d be an ocean
with endless gardens for shores.
You would cloak my sadness in the silk
within your heart
it shades as many as the stars.
Because my life —
both the affront of weariness and sickness,
because my life —
and the senselessness of dust,
you are no bliss —
you are no ocean
with endless gardens for shores.

Because I wore
out of abandon and of shame
the veil of an old black woman,
a mask of no-more-hope —
you didn’t know me
when we met within the forest,
on the festival of lights of solitude.

זלדה
לו היו


לוּ הָיוּ חוּשַי כְּפִרְחֵי בָּר
פְּתוּחִים תָּמִיד
לָרוּחוֹת, לַמֶּרְחָב,
לוּ הָיוּ הֲגִיגַי
שַׂלְמָתִי וּבֵית-מְגוּרַי,
כִּשְׁקִיעוֹת הַשֶׁמֶשׁ — הָדָר לוֹהֵב,
לוּ הָיִיתִי מוּסִיקָה —
כֻּלִּי
מִקַּרְסֹל עַד קָדְקֹד —
            מוּסִיקָה,

הָיִיתָ אשֶׁר
הָיִיתָ אוֹקְיָנוֹס
שֶׁחוֹפָיו גַּנֵּי-עַד.
הָיִיתָ עוֹטֵף עַצְבוּתִי בַּמֶּשִׁי
אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ
.זֶה שֶׁגּוֹנָיו רַבִּים כַּכּוֹכָבִים
מִפְּנֵי שֶׁחַיַּי —
,גַּם עֶלְבּוֹן הַלֵּאוּת וְהַחֹלִי
מִפְּנֵי שֶׁחַיַּי —
,גַּם אִי-הֲבָנָה שֶׁל עָפָר
-אֵינְךָ אשֶׁר
אֵינְךָ אוֹקְיָנוֹס
שֶׁחוֹפָיו גַּנֵּי-עַד.

מִפְּנֵי שֶׁלָּבַשְׁתִּי
מִתּוֹךְ הוֹלְלוּת וּמִתּוֹךְ בּוּשָה
,מַסְוֶה שֶׁל כּוּשִׁית זְקֵנָה
מַסֵּכָה שֶׁל אֵין-תִּקְוָה-עוֹד —
לֹא הִכַּרְתַּנִי
כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ בַּיַּעַר,
בְּחַג אוֹרוֹת הַבְּדִידוּת.
י

Transliteration/תעתיק:

May 022014
 

Well, I was going to translate a different Zelda poem, since I and everyone else had been enjoying them so much lately, but when I picked up the book, it flipped open to this one, and I damn near got misty.

Side note: I wish I could translate “געגועים” into “saudade,” but unfortunately, this is an English website.

Zelda (1914 – 1984)
Black Lily

Did my longing create
a black lily you gave me
in dreams
or did yours make its way in the form of a flower
from the unrevealed world
to my dream.
And why did I suddenly
ask you for earrings,
a thing I had never once done
when you were yet in the land of the living.

זלדה
שושנה שחורה


הַאִם גַּעְגּוּעַי בָּרְאוּ
שׁוֹשַׁנָּה שְׁחוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לִי
בַּחֲלוֹם
אוֹ גַּעְגּוּעֶיךָ חָדְרוּ בִּדְמוּת פֶּרַח
מִן הָעוֹלָם הַכָּמוּס
אֶל חֲלוֹמִי.
וּמַדּוּעַ בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ
פִּתְאֹם עֲגִילִים,
דָּבָר שֶׁלֹּא עָשִֹיתִי מֵעוֹלָם
כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
י

Transliteration/תעתיק:

Ha-‘ím gaʕguʕái bar’ú
shoshanáh sheḥoráh she-natáta li
ba-ḥalóm
‘o gaʕguʕékha ḥadrú bidmút péraḥ
min ha-ʕolám ha-kamús
‘el ḥalomí.
U-madúaʕ biqáshti mimkhá
pit’óm ʕagilím,
davár she-ló ʕasíti mei-ʕolám
ka-‘ashér hayíta be-‘éretz ha-ḥayím.

Apr 302014
 

Zelda (1914 – 1984)
My Peace

My peace is tied with thread
to yours.

And the holidays we love,
the wondrous seasons of the year
with their treasure of fragrance, the flowers,
the fruit, the leaves and the winds,
with the mists and the rains,
the unforeseen snows,
and the dew,
hung on the thread of yearning.

Me and you and Shabbat.
Me and you and our lives
in our last incarnation.
Me and you
and the lie.
And the fear.
And the rifts.
Me and you
and the creator of the heavens without any
shore.
Me and you
and the mystery.
Me and you
and death.

זלדה
שלומי


שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט
אֶל שְׁלוֹמךָ.

וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים
וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאוֹמִי
וְהַטַּל,
תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה.

אֲנִי וְאֲתָּה וְהַשַּׁבָּת.
אֲנִי וְאֲתָּה וְחַיֵּינוּ
בַּגִלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
אֲנִי וְאֲתָּה
וְהַשֶׁקֶר.
וְהַפַּחַד.
וְהַקְּרָעִים.
אֲנִי וְאֲתָּה
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם
חוֹף.
אֲנִי וְאֲתָּה
וְהַחִידָה.
אֲנִי וְאֲתָּה
וְהַמָּוֶת.
י

Transliteration/תעתיק:

Shlomí qashúr be-ḥút
‘el shlomkhá.

Ve-ha-ḥagím ha-‘ahuvím
utqufót ha-shanáh ha-nifla’ót
ʕim ‘otzár ha-reiḥót, ha-praḥím,
ha-pri, he-ʕalím ve-ha-ruḥót,
ve-ʕim ha-ʕarafél ve-ha-matár,
ha-shéleg ha-pit’omí
ve-ha-tál,
tluyím ʕal ḥut ha-kemiháh.

‘Ani ve-‘atáh ve-ha-shabát.
‘Ani ve-‘atáh ve-ḥayéinu
ba-gilgúl ha-qodéim.
‘Ani ve-‘atáh
ve-ha-shéqer.
Ve-ha-páḥad.
Ve-ha-qraʕím.
‘Ani ve-‘atáh
u-voréi ha-shamáyim she-‘éin lahém
ḥof.
‘Ani ve-‘atáh
ve-ha-ḥidáh.
‘Ani ve-‘atáh
ve-ha-mávet.

Apr 242014
 

Zelda (1914 – 1984)
The Seamstress

By day her modest house is so bare,
with no friend, with no spouse,
by night she’ll be ruled by a master
exalted, devoted.

As she sickens — he will embrace her,
as she ebbs — he will then kiss her,
when she dies —
he’ll hold her against his cool heart
with hands made of dust.

זלדה
התופרת


בַּיוֹם בֵּיתָהּ הַקָּטָן כֹּה שׁוֹמֵם,
בְּלֹא יָדִיד, בְּלֹא חָתַן,
בַּלַּיְלָה יִשְׁלֹט בָּה אָדוֹן
נַעֲלֶה, נֶאֱמָן.

כְּשֶׁתֶחֱלֶה — יְחַבְּקֶנָּה,
כְּשֶׁתִּגְוַע — יְנַשְּׁקֶנָּה,
כְּשֶׁתָּמוּת —
יְאַמְּצֶנָּה אֶל לִבּוֹ הַקַּר,
בְּיָדַיִם שֶׁל עָפָר.
י

Transliteration/תעתיק:

Ba-yóm beitáh ha-qatán koh shoméim,
be-ló yadíd, be-ló ḥatán,
ba-láilah yishlót bah ‘adón
naʕaléh, ne’emán.

Kshe-teḥeléh — yeḥabqénah,
kshe-tigváʕ — yenashqénah,
kshe-tamút —
ye’amtzénah ‘el libó ha-qár,
be-yadáyim shel ʕafár.

Dec 282012
 

If I were a kiruv professional (I mean kiruv for Judaism, not for poetry), instead of with bribery, thinly veiled indoctrination, bogus “proofs” and outright lies, I might try to hook the lost sheep with a demonstration of how Orthodoxy has (or at least once had) a place for striking expressions of both spiritual insight and doubt, of simultaneous estrangement from and rapprochement with the sublime, by one of the last century’s most talented poets. Instead I suppose it’s more important people learn that the world is evil, frumkeit is the balm in Gilead, and that one’s holy purpose in life is to work to support the exalted labors of some kollelnik yevreiskiy tuneyadets. Maybe that’s why I’m not a kiruv professional? Ahhh, it wouldn’t work anyway, Zelda’s from a Lubavitch family – pesulah.

Zelda (1914 – 1984)
My Soul Will Cry Out Then

My soul will cry out then:
Scorched lips
you’re on one side
and the world is on the other
the whole world’s on the other.

For
in that sun-drenched room
I stood
so close to her
that my lips touched her face
made strange with pangs of death.
She pronounced my name
in a voice
that slept upon the seafloor,
in a distant, muffled voice
that smashed to pieces all the mirrors
made of silver
they signified my name,
her smoking lips.

זלדה
אז תצעק נשמתי


אָז תִּצְעַק נִשְׁמָתִי:
שְׂפָתַיִם חֲרוּכוֹת
אַתֶּן בְּצַד אֶחָד
וְהָעוֹלָם בַּצַּד הַשֵּׁנִי
וְכָל הָעוֹלָם בַּצַּד הַשֵּׁנִי.

כִּי
בְּאוֹתוֹ חֶדֶר מוּצַף שֶׁמֶשׁ
עָמַדְתִּי
כֹּה קָרוֹב אֵלֶיהָ
שֶׁפִּי נָגַע בְּפָנֶיהָ
אֲשֶׁר שֻׁנּוּ בְּחֶבְלֵי מָוֶת.
הִיא בִּטְּאָה אֶת שְׁמִי
בְּקוֹל
שֶׁלָּן עַל קַרְקַע הַיָּם,
בְּקוֹל רָחוֹק וּמְעֻמְעָם
שֶׁנִּפֵּץ לִרְסִיסִים אֶת מַרְאוֹת
הַכֶּסֶף
אוֹתְתוּ אֶת שְׁמִי
שְׂפָתֶיהָ הָעֲשֵׁנוֹת.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Az titzʕák nishmatí:
sefatáyim ḥarukhót
‘atén be-tzád ‘eḥád
ve-ha-ʕolám ba-tzád ha-sheiní
ve-khól ha-ʕolám ba-tzád ha-sheiní.

Ki
be-‘otó ḥéder mutzáf shémesh
ʕamádeti
koh karóv ‘eiléha
she-pí nagáʕ be-fanéha
‘ashér shunú be-ḥevléi mávet.
Hi bit’áh ‘et shmí
be-kól
she-lán ʕal karkáʕ ha-yám,
be-kól raḥók u-meʕumʕám
she-nipéitz lirsisím ‘et mar’ót
ha-késef
‘otetú ‘et shmí
sefatéha ha-ʕasheinót.