Jun 062016
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
Stewardess

And a stewardess said to extinguish all smoking materials
without specifying: cigarette, cigar, or pipe.
In my heart I responded: you have beautiful loving materials,
and I didn’t specify either.

And she told me to buckle and fasten myself
to the seat, and I responded:
I want every buckle in my life to be shaped like your mouth.

And she said: do you want coffee now or later,
or not at all. And she swept by
tall as the heavens.

The little scar on her upper arm
bore witness that she’d never have smallpox
and her eyes that she’d never again fall in love:
she belongs to that conservative party
of those who have but one great love in life.

יהודה עמיחי
דיילת


וְדַיֶּלֶת אָמְרָה לְכַבּוֹת כָּל חָמְרֵי הָעִשּׁוּן,
וְלֹא פֵּרְטָה, סִיגָרִיָּה, סִיגָר אוֹ מִקְטֶרֶת.
וְעָנִיתִי לָהּ בְּלִבִּי: יֵשׁ לָךְ חָמְרֵי אַהֲבָה יָפִים,
וְגַם אֲנִי לֹא פֵּרַטְתִּי.

וְאָמְרָה לִי לְהַדֵּק וְלִקְשֹׁר אֶת עַצְמִי
אֶל הַכִּסֵּא, וְעָנִיתִי לָהּ:
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכָּל הָאַבְזָמִים בְּחַיַּי יִהְיוּ בְּצוּרַת פִּיךְ.

וְאָמְרָה: אַתָּה רוֹצֶה קָפֶה עַכְשָׁו אוֹ אַחַר כָּךְ,
אוֹ בִּכְלָל לֹא. וְעָבְרָה לְיָדִי
גְּבוֹהָה עַד הַשָּׁמַיִם.

הַצַּלֶּקֶת הַקְּטַנָּה בִּמְרוֹם זְרוֹעָהּ
הֵעִידָה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּפָּגַע בְּמַחֲלַת הָאֲבַעְבּוּעוֹת
וְעֵינֵיהָ הֵעִידוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִתְאַהֵב שׁוּב:
הִיא שַׁיֶּכֶת לַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית
שֶׁל אוֹהֲבֵי אַהֲבָה גְּדוֹלָה אַחַת בְּחַיֵּיהֶם.
י

Feb 242016
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
Spy

Many years past
I was sent
to surveil the land
beyond thirty.

There I remained,
not returning to my handlers,
so I wouldn’t have
to tell them
of this land
and I wouldn’t need
to lie.

יהודה עמיחי
מרגל


לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים
נִשְׁלַחְתִּי
לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ
מֵעֵבֶר לְגִיל הַשְּׁלֹשִֹים.

נִשְׁאַרְתִּי בָּה
וְלֹא חָזַרְתִּי אֶל שׁוֹלְחַי,
שֶׁלֹא אֶצְטָרֵךְ
לְסַפֵּר לָהֶם
עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת
וְלֹא אֶצְטָרֵךְ
לְשַׁקֵּר.
י

Feb 152016
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
Gifts of Love

I gave to you, for
your earlobes, for your fingers,
for you I gilded time upon your wrist,
I adorned you with so many shimmering things
that you’d sway for me in the wind,
tinkling softly overhead
to soothe my sleep.

I laid you down in apples, as it is written1
so we could roll atop a crimson appled bed.

I covered your skin with fine pink fabric
transparent as those baby lizards who’ve
eyes of black diamond on summer nights.

You let me live a few months
without needing religion
or worldview.

You gave me a silver letter opener;
that’s not how to open letters like these.
You tear, and tear, and tear.

יהודה עמיחי
מתנות אהבה


נָתַתִּי לָךְ בִּשְׁבִיל
בִּדְלֵי אָזְנַיִךְ, בִּשְׁבִיל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ,
הִזְהַבְתִּי לָךְ אֶת הַזְּמַן עַל פֶּרֶק יָדֵךְ,
תָּלִיתִי עָלַיִךְ הַרְבֵּה מַבְרִיקִים
שֶׁתִּהְיִי לִי מִתְנַדְנֶדֶת בָּרוּחַ,
מְצַלְצֶלֶת חֶרֶשׁ מֵעָלַי,
לְהַרְגִּיעַ אֶת שְׁנָתִי.

רִפַּדְתִּי אוֹתָךְ בַּתַּפּוּחִים, כַּכָּתוּב,
כְּדֵי שֶׁנִתְגַּלְגֵּל עַל מֵסַב תַּפּוּחִי אָדֹם.

כִּסִּיתִי אֶת עוֹרֵךְ בְּאָרִיג וָרֹד, דַּקִּיק
שָׁקוּף כְּגוּרֵי חַרְדוֹנִים, שֶׁלָּהֶם
עֵינֵי יַהֲלוֹם שָׁחֹר בְּלֵילוֹת קַיִץ.

אִפְשַׁרתְּ לִי לִחְיוֹת חֳדָשִׁים אֲחָדִים
בְּלִי לְהִזְדַּקֵּק לְדָת
אוֹ לְהַשְׁקָפָת עוֹלָם.

נָתַתְּ לִי פּוֹתְחַן מִכְתָּבִים עָשׂוּי כֶּסֶף:
מִכְתָּבִים כָּאֶלֶה לֹא פּוֹתְחִים כָּךְ.
קוֹרְעִים, קוֹרְעִים, קוֹרְעִים.
י

  1. In Songs of Songs 2.
Sep 232015
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
I Sat Delighted

Your eyes have withstood great cold
and great heat
like fine glass
and stayed clear.

I sat delighted. Like straps
on a heavy pack
love chafed at the shoulders of my heart.

Your eyes imposed on me
a new life story.

I sat delighted. And from now on
I’ll be just one side of the dictionary,
either what’s said or defined.

Your eyes keep their tally.

יהודה עמיחי
ישבתי באושר


עֵינַיִךְ סָבְלוּ קֹר גָּדוֹל
וְחֹם גָּדוֹל
כִּזְכוּכִית יָפָה
וְנִשְׁאֲרוּ צְלוּלוֹת.

יָשַׁבְתִּי בָּאֹשֶר. כִּרְצוּעוֹת
תַּרְמִיל כָּבֵד
חָתְכָה הָאַהֲבָה בְּכִתְפֵי לִבִּי.

עֵינַיִךְ כָּפוּ עָלַי
תּוֹלְדוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים.

יָשַׁבְתִּי בָּאֹשֶר. וְמֵעַתָּה
אֶהְיֶה רַק צַד אֶחָד בַּמִּלּוֹן,
נֶאֱמָר אוֹ מֻסְבָּר.

עֵינַיִךְ מוֹנוֹת וּמוֹנוֹת.
י

Feb 072015
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
From “I’m the Prophet of What Was”

I think life is rehearsals
for the real show. During rehearsals you can still
make changes, subtract a sentence, add some words,
switch actors and directors and venues until the real show
which you can’t change anymore, but it doesn’t change anything that you can’t change anything
because the run ends after the first performance.

יהודה עמיחי
מתוך אני נביא של מה שהיה


אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַחַיִּים הֵם חֲזָרוֹת לִקְרַאת
הַהַצָּגָה הָאֲמִתִּית. וּבַחֲזָרוֹת אֶפְשָׁר עוֹד לְהַכְנִיס
שִׁנּוּיִים, לִמְחֹק מִשְׁפָּט וּלְהוֹסִיף דִּבּוּר, לְהַחֲלִיף
שַׂחֲקָנִים וּבַמָּאִים וְאוּלַמּוֹת עַד לַהַצָּגָה הָאֲמִתִּית
שֶׁבָּהּ שׁוּב אֵין מְשַׁנִּים, וְלֹא מְשַׁנֶּה שֶׁאֵין מְשַׁנֶּה
כִּי הַהַצָּגָה מוּרֶדֶת מִיָּד אַחַר הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
י

Jan 292015
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
Beginning of Summer

These are the days God abandons the earth
to head to his summer home
in the shadowy peaks which are you,
and leaves us to the khamseen, to the sword, and to zeal.

We won’t talk for much longer. We won’t even live
for much longer. Eternity’s a perfected form
of mutual solitude.

A sweet sensation between our legs
will speak to the weakness of lingering
and words’ sorrow to tell it.

יהודה עמיחי
תחילת קיץ


בְּיָמִים אֵלֶּה עוֹזֵב אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ,
לָלֶכֶת לִמְעוֹן הַקַּיִץ שֶׁלוֹ
בֶּהָרִים הָאֲפֵלִים שֶׁהֵם אַתְּ,
וּמַשְׁאִיר אוֹתָנוּ לַשָּׁרָב, לַחֶרֶב וְלַקִּנְאָה.

לֹא נַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים. לֹא נַאֲרִיךְ בִּכְלָל
לִהְיוֹת. נֶצַח הוּא צוּרָה
מֻשְׁלֶמֶת שֶׁל בְּדִידוּת הֲדָדִית.

תְּחוּשָׁה מְתוּקָה בֵּין רַגְלַיִם
תֹּאמַר לָנוּ עַל חֻלְשַׁת הַשָּׁהוּת
וְעַל עַצְבוּת הַמִּלִּים לוֹמַר.
י

Transliteration/תעתיק:

Be-yamím ‘éileh ʕozéiv ‘elohím ‘et ha-‘áretz,
lalékhet limʕón ha-qáyitz sheló
be-harím ha-‘afeilím she-héim ‘at,
u-mash’ír ‘otánu la-sharáv, la-ḥérev ve-la-qin’áh.

Lo na’aríkh bidvarím. Lo na’aríkh bikhlál
liheyót. Nétzaḥ hu tzuráh
mushlémet shel bedidút hadadít.

Teḥusháh metuqáh bein ragláyim
tomár lánu ʕal ḥulshát ha-shahút
ve-ʕál ʕatzvút ha-milím lomár.

Jan 202015
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
Try Again

And my scream is made of strange peaks and valleys
like a complicated key.
It will be hard to use it to open
the world, hard, troubling the sleep.
Try again, come once more.
Leaves on the tree suddenly rustle.
They know, a bit before we do,
about the coming wind, try again,
there’s a back door, through the garden.
Perhaps a miracle of quiet, convincing speech
might draw water from stone. Don’t
strike it, just speak.

יהודה עמיחי
נסי שוב


וְצַעֲקָתִי עֲשׂוּיָה זִיזִים מוּזָרִים
כְּמַפְתֵּחַ מְסֻבָּך.
קָשֶׁה יִהְיֶה לִפְתֹּחַ בָּהּ אֶת
הָעוֹלָם, קָשֶׁה וּמַכְאִיב לַשֵּׁנָה.
נַסִּי שׁוּב, בֹּאִי עוֹד פַּעַם.
עָלִים בָּאִילָן מְרַשְׁרְשִׁים פִּתְאוֹם.
הֵם יוֹדְעִים קְצָת לְפָנֵינוּ עַל
בּוֹא הָרוּחַ, נַסִּי שׁוּב,
יֶשְׁנָהּ דֶּלֶת אֲחוֹרִית, דֶּרֶך הַגָּן.
אוּלַי נֵס שֶׁל דִּבּוּר שָׁקֵט וּמְשַׁכְנֵעַ
שֶׁיּוֹצִיא מַיִם מִסֶּלַע. לֹא
לְהַכּוֹת, רַק לְדַּבֵּר.
י

Transliteration/תעתיק:

Ve-tzaʕaqatí ʕasuyáh zizím muzarím
ke-maftéiaḥ mesubákh.
Qashéh yihyéh liftóaḥ bah
ha-ʕolám, qashéh u-makh’ív la-sheináh.
Nasí shuv, bó’i ʕod páʕam.
ʕalím ba-‘ilán merashreshím pit’óm.
Heim yodʕím qetzát lefanéinu ʕal
bo ha-rúaḥ, nasí shuv,
Yéshnah délet ‘aḥorít, dérekh ha-gán.
‘Ulái neis shel dibúr shaqéit u-meshakhnéiaʕ
she-yotzí máyim mi-sélaʕ. Lo
lehakót, raq ledabéir.

Jan 172015
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
Instructions for the Waitress

Don’t clear the plates and glasses
from the table. Don’t rub
the stain from out the tablecloth! It’s good for me to know
there lived others in this world before me.

I buy shoes that were once on another man’s feet.
My friend has thoughts of his own.

My love’s a married woman.
My night’s used up with dreams.
Drops of rain are painted on my window,
the margins of my books are filled with others’ comments.
On the blueprints of the house I want to live in
the architect has sketched in strangers at the door.
On my bed’s a pillow, with
the indent of head no longer there.

So please don’t clear
the table.
It’s good for me to know
there lived others in this world before me.

יהודה עמיחי
הוראות למלצרית


אַל תּוֹרִידִי אֶת הַכּוֹסוֹת וְהַצַּלָּחוֹת
מִן הַשֻּׁלְחָן. אַל תִּמְחֲקִי
אֶת הַכֶּתֶם מִן הַמַּפָּה!
טוֹב כִּי אֵדַע:
חָיוּ לְפָנַי בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אֲנִי קוֹנֶה נַעֲלַיִם שֶֹהָיוּ בְּרַגְלֵי אָדָם אַחֵר.
לִידִידִי מַחֲשָׁבוֹת מִשֶּׁלּוֹ.

אֲהוּבָתִי הִיא אֵשֶׁת אִישׁ.
לֵילִי מְשֻׁמָּשׁ בַּחֲלוֹמוֹת.
עַל חַלּוֹנִי מְצֻיָּרוֹת טִפּוֹת גֶּשֶׁם.
בְּשׁוּלֵי סִפְרִי הֶעָרוֹת שֶׁאֲחֵרִים רָשְׁמוּ.
בְּתָכְנִית הַבַּיִת, שֶׁבּוֹ אֲנִי רוֹצֶה לָגוּר,
צִיֵּר הָאַדְרִיכָל אֲנָשִׁים זָרִים לְיַד הַפֶּתַח.
עַל מִטָּתִי כַּר, שֶׁבּוֹ
גֻּמָּה שֶׁל רֹאשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ.

לָכֵן, אַל תּוֹרִידִי
מִן הַשֻּׁלְחָן.
טוֹב כִּי אֵדַע:
חָיוּ לְפָנַי בָּעוֹלָם הַזֶּה.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Al torídi ‘et ha-kosót ve-ha-tzalaḥót
min ha-shulḥán. ‘Al timḥaqí
‘et ha kétem min ha-mapáh!
Tov ki ‘eidáʕ:
Ḥayú lefanái ba-ʕolám ha-zéh.

‘Aní qonéh naʕaláyim she-hayú be-ragléi ‘adám ‘aḥéir.
Lididí maḥashavót misheló.

‘Ahuvatí hi ‘éishet ‘ish.
Leilí meshumásh ba-ḥalomót.
ʕal ḥaloní metzuyarót tipót géshem.
Be-shuléi sifrí heʕarót she-‘aḥeirím rashmú.
Be-tokhnít ha-báyit, she-bó ‘aní rotzéh lagúr,
tziyéir ha-‘adrikhál ‘anashím zarím le-yád ha-pétaḥ.
ʕal mitatí kar, she-bó
gumáh shel rosh she-‘einénu.

Lakhéin, ‘al torídi
min ha-shulḥán.
Tov ki ‘eidáʕ:
Ḥayú lefanái ba-ʕolám ha-zéh.

Jan 122015
 

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
A Girl Named Sara

Sara writes letters
without pity, by sea.

For her beautiful eyes
she has to pay interest
each day of her life.

Beneath the ḥuppot of her eyebrows,
there’s always a wedding.

Her mouth blossomed red on a bush
in the forest beside my own childhood.

The whole world is held inside trunks in her room,
packed for a trip.

With haste she bakes matzot of love,
each moment prepared to depart
for the promised land,
even by way of the desert.

I’d like to have a talk with her
about corrections to the map of my life.

יהודה עמיחי
נערה ששמה שרה


שָֹרָה כּוֹתֶבֶת מִכְתָּבִים
בְּלִי חֶמְלָה וְדֶרֶךְ הַיָּם.

בְּעַד עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת
הִיא צְרִיכָה לְשַׁלֵּם רִבִּית
כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

מִתַּחַת לְחֻפּוֹת גַּבּוֹתֶיהָ,
תָּמִיד חֲתֻנּוֹת.

פִּיהָ צָמַח אָדֹם עַל שִׂיחַ
בַּיַּעַר לְיַד יַלְדוּתִי.

בָּאַרְגָּזִים שָׁמוּר הָעוֹלָם בְּחַדְרָהּ,
אָרוּז לִנְסִיעָה.

הִיא אוֹפָה מַצּוֹת שֶׁל אַהֲבָה בְּחִפָּזוֹן,
מוּכָנָה לָצֵאת כָּל רֶגַע
לָאָרֶץ הַיְּעוּדָה,
וַאֲפִלוּ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר.

אֲנִי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ
עַל תִּקּוּנִים בְּמַפַּת חַיַּי.
י

Transliteration/תעתיק:

Sára kotévet mikhtavím
bli ḥemláh ve-dérekh ha-yám.

Be-ʕád ʕeinéiha ha-yafót
hi tzrikháh leshaléim ribít
kol yeméi ḥayéiha.

Mi-táḥat le-ḥupót gabotéiha,
tamíd ḥatunót.

Píha tzamáḥ ‘adóm ʕal síaḥ
ba-yáʕar le-yád yaldutí.

Ba-‘argazím shamúr ha-ʕolám be-ḥadráh,
‘arúz linsiʕáh.

Hi ‘ofáh matzót shel ‘ahaváh be-ḥipazón,
mukhanáh latzéit kol régaʕ
la-‘áretz ha-yeʕudáh,
va-‘afílu dérekh ha-midbár.

‘Aní rotzéh lesoḥéiaḥ ʕimáh
ʕal tiquním be-mapát ḥayái.

Jun 212013
 

Just for Tamar, a young lady with unusual taste in Amichai poems.

Yehuda Amiḥai (1924 – 2000)
A Dog After Love

After you left me
I let a tracking dog smell
my chest and my stomach. He’ll fill his nostrils
and go out to find you.

I hope he’ll find and rip into
the testes of your lover and tear off his penis1
or at the very least
bring me a stocking of yours between his teeth.

יהודה עמיחי
כלב אחרי האהבה


אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתְּ אוֹתִי
נָתַתִּי לְכֶלֶב גִּשׁוּשׁ לְהָרִיחַ
בְּחָזִי וּבְבִטְנִי. יְמַלֵּא נְחִירָיו
וְיֵצֵא לִמְצֹא אוֹתָךְ.

אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִמְצָא וְיִקְרַע
אֶת אֶשְׁכֵי מְאַהֲבֵךְ וְיִכְרֹת שָׁפְכָתוּ
אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת
יָבִיא לִי גֶּרֶב שֶׁלָּךְ בֵּין שִׁנָּיו.
י

Transliteration/תעתיק:

Aḥaréi she-ʕazávt ‘otí
Natáti le-khélev gishúsh leharíaḥ
Be-ḥazí u-ve-vitní. Yemaléi neḥiráv
ve-yeitzéi limtzó ‘otákh.

‘Aní mekavéh she-yimtzá ve-yikráʕ
‘et ‘eskhéi me’ahavéikh ve-yikhrót shofkható
‘O le-khól ha-paḥót
Yaví li gérev shelákh bein shináv.

  1. Deuteronomy 23:1. Someone whose testicles are damaged or has his penis cut off (Amichai uses the Biblical language here) is ineligible to enter the congregation of Israel.