Jun 072016
 

T. Carmi (1925 – 1994)
To the Pomegranate

Go! Go away.
Go to other eyes.
I already wrote about you yesterday.

I said green
to your wind-bowing branches
and red red red
to the drops of your fruit.
I summoned light
to your damp dark and stubborn root.

Now you’re no more.
Now you conceal the day from me
and the unrisen moon.

But you should come,
(I wrote about you the day before yesterday
and your young memory
inflames my hands like nettle)
come see this strange pomegranate:
its blood in my soul, in my head, in my hands,
though still planted in place!

ט. כרמי
אל הרימון

 
לֵךְ, לֵךְ מִכָּאן.
לֵךְ אֶל עֵינַיִם אַחֵרוֹת.
אֲנִי כְּבָר כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ אֶתְמוֹל.
 
אָמַרְתִּי יָרֹק
לַעֲנָפֶיךָ הַקַּדִּים בָּרוּחַ
וְאָדֹם אָדֹם אָדֹם
לְאֶגְלֵי פֶּרְיְךָ.
קָרָאתִי אוֹר לְשָׁרְשְׁךָ
הַלַּח וְהָאָפֵל וְהָעִקֵּשׁ.
 
עַכְשָׁו אֵינְךָ.
עַכְשָׁו אַתָּה מַסְתִּיר לִי אֶת הַיּוֹם
וְהַיָּרֵחַ שֶׁעוֹד לֹא עָלָה.
 
בּוֹאִי,
(כָּתַבְתִּי עָלַיִךְ שִׁלְשׁוֹם
וְזִכְרֵךְ הַצָּעִיר
מְלַהֵט אֶת יָדַי כְּסִרְפָּד)
בּוֹאִי וְתִרְאִי אֶת הָרִמּוֹן הַמְשֻׁנָּה:
דָּמוֹ בְּנַפְשִׁי, בְּרֹאשִׁי, בְּיָדַי,
וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁתוּל בִּמְקוֹמוֹ!
י

Mar 182016
 

T. Carmi (1925 – 1994)
First Night

First night upon the great waters.
A moon suddenly snared
by the guile of those who set out on the seas —
leaping amongst the ladders
skipping between the rungs!

Second night upon the great waters.
It sinks stunned in defeat,
unable to rise, sharpening its waning
against heaven.

And then waning it drifts to our feet,
O haste like the sea, haste like the sea,
peering ahead to those who follow us,
whose day is yet budding
                       and whose night
swells within.

ט. כרמי
ליל־בכורה

 
לֵיל־בְּכוֹרָה עַל־פְּנֵי מַיִם רַבִּים.
יָרֵחַ שֶׁנִּצּוֹד לְפֶתַע בְּעָרְמוֹת
יוֹרְדֵי־יַמִּים — מְדַלֵּג בַּסֻּלָּמוֹת,
מְצַחֵק בַּחֲוָקִים!
 
לַיְלָה שֵׁנִי עַל־פְּנֵי מַיִם רַבִּים.
הָמוּם יִכְרַע בְּחֶדְלוֹנוֹ
וְלֹא יָקוּם, לוֹטֵשׁ אֶת רִפְיוֹנוֹ
אֶל הַשְּׁחָקִים.
 
וְאַחֲרֵי־כֵן, פָּגוּם יָנוּד לְמַרְגְּלוֹתֵינוּ,
הוֹ פַּחַז כַּיָּם, פַּחַז כַּיָּם,
צוֹפֶה לַבָּאִים אַחֲרֵינוּ
שֶׁיּוֹמָם בְּאִבּוֹ
        וְלֵילָם
עוֹלֶה בּוֹ.
י

Feb 162016
 

T. Carmi (1925 – 1994)
Nows

This diving down
to find our tracks
in miry flesh.

(You, nude, on the windowsill;
the night could not have supposed
there was such a thing as shame.)

This diving down
like a flashlight’s shadow
gone begging door to door.

(Stripped bare, on the sofa:
the room could not have guessed
what guilt was.)

This diving down

ט. כרמי
עכשוים

 
הַצְּלִילָה הַזֹּאת
לִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹתֵינוּ
בַּבָּשָׂר הַטּוֹבְעָנִי.
 
(בְּעֵירֻמֵּךְ, עַל אֶדֶן־הַחַלּוֹן;
הַלַּיְלָה לֹא שִׁעֵר
כִּי יֵשׁ קָלוֹן.)
 
הַצְּלִילָה הַזֹּאת
כְּצֵל־פַּנָּס הַמְחַזֵּר
עַל הַפְּתָחִים.
 
(פְּשׁוּטָה־מִכֹּל, עַל הַסַּפָּה;
הַחֶדֶר לֹא נִחֵשׁ
מַהִי חֶרְפָּה.)
 
הַצְּלִילָה הַזֹּאת
י

Feb 132016
 

T. Carmi (1925 – 1994)
Defect and Dream

My left hand lies under your head
My right carving out a scratch;
You were promised to me in defect and dream,
Without any pity, without any grace.

Our springtime was eager, impassioned,
Our ending afflicted by fall:
My left hand lies close to your breast
My right carving out a scratch.

From out of white nights and their fragrance,
We drew near one another in grace:
Our springtime was eager, impassioned,
Our ending afflicted by fall.

Silent, collapsed lies our tent,
Our music went moldy with fall:
We were promised each other in defect and dream,
Without any pity, without any grace.

ט. כרמי
מום וחלום

 
שֹמֹאלִי תַחַת רֹאשֵׁךְ
וִימִינִי חוֹרְטָה הַשָּׂרֶטֶת:
אֹרַשְׂת לִי בְּמוּם וַחֲלוֹם,
בְּלֹא רַחֲמִים, בְּלֹא חֶסֶד.
 
הָיָה אֲבִיבֵנוּ לָהוּט,
קִיצֵינוּ נְגוּעַ־שַׁלֶּכֶת:
שֹמֹאלִי צְמוּדָה לְשָׁדֵךְ
וִימִינִי חוֹרְטָה הַשָּׂרֶטֶת.
 
מִלֵּילוֹת לְבָנִים וּבָשְׂמָם
קָרַבְנוּ אֵלֵינוּ בְּחֶסֶד:
,הָיָה אֲבִיבֵנוּ לָהוּט,
קִיצֵינוּ נְגוּעַ־שַׁלֶּכֶת.
 
אָהֳלֵנוּ קָרַס וַנִּדֹּם,
צְלֵילינוּ עָבְשׁוּ בַּשַּׁלֶּכֶת:
אֹרַשְֹנוּ בְּמוּם וַחֲלוֹם
בְּלֹא רַחֲמִים, בְּלֹא חֶסֶד.
י

Feb 032015
 

T. Carmi (1925 – 1994)
Every Moment

Your hand is smaller than mine.
But I see your body
from one end of the world to the other.

You speak quietly.
I hear your voice
like nighttime thunder at sea.

The magnification strikes fear.
I draw closer, move away, in vain;
the letters change form.

Deception’s not in you.
But for me you lurk in every pass,
between dusk and dawn, between dog and wolf.

ט. כרמי
בכל עת

 
כַּף יָדֵךְ קְטַנָּה מִשֶּׁלִּי.
אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אֶת גּוּפֵךְ
מִסּוֹף עוֹלָם עַד סוֹף עוֹלָם.
 
אַתְּ מְדַבֶּרֶת בְּשֶׁקֶט.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלֵךְ
כְּרַעַם לֵילִי עַל פְּנֵי הַיָּם.
 
הַהַגְדָּלָה מַטִּילָה מוֹרָא.
אֲנִי קָרֵב, אֲנִי רָחֵק לַשָּׁוְא;
הָאוֹתִיּוֹת פָּשְׁטוּ צוּרָה.
 
אֵין בָּךְ מִרְמָה.
אֲבָל אַתְּ אוֹרֶבֶת לִי בְּכָל הַמַּעֲבָרִים,
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בֵּין כֶּלֶב לִזְאֵב.
י

Transliteration/תעתיק:

Kaf yadéikh qetanáh mishelí.
‘Avál ‘aní ro’éh ‘et guféikh
mi-sóf ʕolám ʕad sof ʕolám.

‘At medabéret be-shéqet.
‘Aní shoméiaʕ ‘et qoléikh
ke-ráʕam leilí ʕal penéi ha-yám.

Ha-hagdaláh matiláh morá.
‘Aní qaréiv, ‘aní raḥéiq la-sháv;
ha-‘otiyót pashtú tzuráh.

‘Ein bakh mirmáh.
‘Avál ‘at ‘orévet li be-khól ha-maʕavarím,
bein ha-shmashót, bein kélev liz’éiv.

Jan 112013
 

The Song of Songs allusion in the first line is fairly direct (“I am asleep; yet my heart is awake”), but I wonder if this sonnet is a sort of modernization of Yosef Tzarfati’s “You’re Asleep” (one of my personal favorites!). Both seem to be poems composed sitting on the edge of the bed, as it were, gazing towards a female partner whose allure is as threatening as it is magnetic. Carmi was certainly a maven in the history of Hebrew poetry, and a Tzarfati admirer (he calls him “the most graceful Hebrew lyricist of the Renaissance” in the Penguin Book of Hebrew Verse). Might be something to it, eh?

T. Carmi (1925 – 1994)
She’s Asleep

She’s asleep; but her hand is awake,
more awake than the palm of a surgeon,
to the pulse, to the smell, to the breathing emerging,
to the whisper a dirge kept concealed might make.

She’s asleep; but her ear is still open
to clinks of cool metal, the twitching, unsteady,
of a too-heavy eyelid. She’s ready
for sudden silences and for confusion.

She’s asleep; but on you, her eye she will keep,
on the rashness of spring, on the autumn leaves falling,
on the next one to die, and the soul of all life…
Oh, peace to her dream,1 she’s asleep.

But her hand, ever skillful, is cutting
until sundown into this living flesh.

ט. כרמי
היא ישנה

 
הִיא יְשֵׁנָה; אֲבָל יָדָהּ עֵרָה
יוֹתֵר מִכַּף־יָדוֹ שֶׁל הַמְנַתֵּחַ
לָרוּחַ וְלַדֹּפֶק וְלָרֵיחַ,
לְרַחַשׁ הַקִּינָה הַמְּסֻתָּרָה.
 
הִיא יְשֵׁנָה; אֲבָל אָזְנָהּ פְּקוּחָה
לְקִישׁ מַתֶּכֶת קְרִירָה וְנִיד
עַפְעַף כָּבֵד. הִיא עֲרוּכָה תָמִיד
לְדוּמִיַּת־פִּתְאֹם וְלַמְּבוּכָה.
 
הִיא יְשֵׁנָה; אֲבָל בְּךָ עֵינָהּ,
בְּפַחַז הָאָבִיב וּבַשַּׁלֶּכֶת,
בַּמֵּת הַבָּא, וּבְנִשְׁמַת־כָּל־חַי…
שָׁלוֹם לַחֲלוֹמָהּ, הִיא יְשֵׁנָה.
 
אֲבָל יָדָהּ הָאֱמוּנָה חוֹתֶכֶת
עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בַּבָּשָׂר הַחַי.
י

Transliteration/תעתיק:

Hi yesheináh; ‘avál yadáh ʕeiráh
yotéir mi-káf yadó shel ha-menatéiaḥ
la-rúaḥ ve-la-dófek ve-la-réiaḥ,
le-ráḥash ha-kináh ha-mesutaráh.

Hi yesheináh; ‘avál ‘oznáh pekuḥáh
le-kísh matékhet keriráh ve-níd
ʕafʕáf kavéid. Hi ʕarukháh tamíd
le-dumiyát pit’óm ve-la-mevukháh.

Hi yesheináh; ‘avál bekhá ʕeináh,
be-fáḥaz ha-‘avív u-va-shalékhet,
ba-méit ha-bá, u-ve-nishmát kol ḥai…
Shalóm la-ḥalomáh, hi yesheináh.

‘Avál yadáh ha-’emunáh ḥotékhet
ʕad bo ha-shémesh ba-basár ha-ḥai.

  1. Calls to the mind the phrase shalom le-ʕafarah, “peace to her dust,” said of a dead person in a manner analogous to “may she rest in peace.”
Jan 072013
 

You know your boy Michael. Always a sucker for a good love poem.

T. Carmi (1925 – 1994)
Awakening

Come and pass your hand across my mouth.
I’m not used to being in this light.

Bat-like is our love, roundabout, of darkness,
and it won’t miss. Your face explains to me
my hands. What could I understand by light?
Get up and pass your hand above me.

My slumber (what’s the time?) embraced your childhood.
Ten between the sea and night, midnight between me
and you, seven ‘tween the clefts of dawn.
Oh no, I’m not used to being in this light

that comes to open up my eyes like chilly
little holes. In the gun sight’s scales I’ll weigh
my blindness and your own dust’s fear.
Get and up and pass your hand within me.

Face to face, will I still have one?
I might shut up, or I might speak.
Come and pass your hand across my mouth.
I’m not used to being in this light.

ט. כרמי
יקיצה

 
בּוֹאִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עַל פִּי.
אֲנִי אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה.
 
עֲטַלֵּפִית אַהֲבָתֵנוּ, סְחוֹר וַאֲפֵלוֹת,
וְלֹא תַחֲטִיא. פָּנַיִךְ מַסְבִּירוֹת לִי
אֶת יָדַי. מָה אָבִין בָּאוֹר?
קוּמִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עָלַי.
 
שְׁנָתִי (מָה הַשָּׁעָה?) חָבְקָה אֶת יַלְדוּתֵךְ.
עֶשֶֹר בֵּין יָם לְלַיְלָה, חֲצוֹת בֵּינִי
לְבֵינֵךְ, שֶׁבַע בֵּין חֲרַכֵּי־הַשַּׁחַר.
הוֹ לֹא, אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה
 
הַבָּא לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי כַּחֲרִירִים
קָרִים. בְּמֹאזְנֵי־הַכַּוֶּנֶת אֶשְׁקֹל
אֶת עִוְרוֹנִי וּפַחַד־עֲפָרֵךְ.
קוּמִי, הַעֲבִירִי בִּי יָדֵךְ.
 
פָּנִים־אֶל־פָּנִים, הַאִם עוֹד יִהְיוּ לִי?
אֲנִי עָלוּל לִשְׁתֹּק, אוֹ לְדַבֵּר.
בּוֹאִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עַל פִּי.
אֲנִי אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה.
י

Transliteration/תעתיק:

Bó’i, haʕavíri ‘et yadéikh ʕal pi.
‘Aní ‘einí ragíl ba-‘ór ha-zéh.

ʕataleifít ‘ahavatéinu, seḥór va-‘afeilót,
ve-ló taḥatí. Panáyikh masbirót li
‘et yadái. Mah ‘avín ba-‘ór?
Kúmi, haʕavíri ‘et yadéikh ʕalái.

Shnatí (mah ha-shaʕáh?) ḥavkáh ‘et yaldutékh.
ʕéser bein yam le-láilah, ḥatzót beiní
le-veinéikh, shévaʕ bein ḥarakéi ha-sháḥar.
Ho lo, ‘einí ragíl ba-‘ór ha-zéh

ha-bá lifkóaḥ ‘et ʕeinái ka-ḥarirím
karím. Be-moznéi ha-kavénet ‘eshkól
‘et ʕivroní u-fáḥad ʕafaréikh.
Kúmi, haʕavíri bi yadéikh.

Paním ‘el paním, ha-‘ím ʕod yiheyú li?
‘Aní ʕalúl lishtók, ‘o ledabéir.
Bó’i, haʕavíri ‘et yadéikh ʕal pi.
‘Aní ‘einí ragíl ba-‘ór ha-zéh.

Jan 032013
 

Well…swear not by the moon, I guess.

T. Carmi (1925 – 1994)
On That Night

She told him he was her sun,
that her light and her warmth and her good
all come from him.

He told her she was his sun,
that his light and his warmth and his good
all come from her.

On that night rose a moon
that did not find its twin face
among the waves of the sea.

ט. כרמי
בלילה ההוא

 
הִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁהוּא שִׁמְשָׁהּ,
שֶׁאוֹרָהּ וְחֻמָּהּ וְטוּבָהּ
בָּאִים מִמֶּנּוּ.
 
הוּא אָמַר לָהּ שֶׁהִיא שִׁמְשׁוֹ,
שֶׁאוֹרוֹ וְחֻמּוֹ וְטוּבוֹ
בָּאִים מִמֶּנָּהּ.
 
בַּלַּיְלָה הַהוּא עָלָה יָרֵחַ
שֶׁלֹּא מָצָא אֶת פָּנָיו הַכְּפוּלִים
בֵּין גַּלֵּי הַיָּם.
י

Transliteration/תעתיק:

Hi ‘amráh lo she-hú shimsháh,
she-‘oráh ve-ḥumáh ve-tuváh
ba’ím miménu.

Hu ‘amár lah she-hí shimshó,
she-‘oró ve-ḥumó ve-tuvó
ba’ím miménah.

Ba-láilah ha-hu ʕaláh yaréiaḥ
she-ló matzá ‘et panáv ha-kefulím
bein galéi ha-yám.