Apr 182014

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
Fawns and Does Have Made Me Ill

The company of fawns and does has made me ill;
Their touch to me is like the touch of vermin.
I’m sick of life, no longer shall I turn in
To girls the pleasure of my wealth and earthly will.

They cheat my soul when taking all their fill;
They seem like dogs whose tongues loll out in yearning.
To me they’re Satan, breaching walls and burning,
And so this tune, like pilgrims’ Psalms, I gladly trill.

To you who dwell on earth, it’s time that you grew wise:
And so regard all graceful maids as vile:
To sit with them is sitting with a tiger.

Each doe shall sit alone, without her loves she cries,
Ended, stricken, weak, and shocked, consumed by bile.
The crows and eagles know the way to prize her.

משה בן־יואב
אמאס אני עפרות

אֶמְאַס אֲנִי עָפְרוֹת וְחֶבְרַת יַעֲלוֹת־
הַחֵן וּמַגָּעָם כְּמַגַּע שָׁרֶץ
קַצְתִּי בְחַיַּי, אֶל־בְּנוֹת הָאָרֶץ
עוֹד תֵּת מְשׂוֹשׂ הוֹנִי וְאוֹנִי נַחֲלוֹת.
כִּי אַחֲרֵי קַחְתָּן בְּנַפְשִׁי מוֹעֲלוֹת
גַּם כִּדְמוּת כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ חוֹרֵץ
הֵמָּה לְשָׂטָן לִי וְלִפְרֹץ פָּרֶץ
עַל־כֵּן זְמִיר אָשִׁיר כְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
אֶל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל: הֲכִי נִתְחַכְּמָה
עַל־כֵּן בְּתוּלוֹת חֵן רְאוּ נִגְעָלָה
שֶׁבֶת בְּחֶבְרָתָן כְּחֶבְרַת שָׁחַל.
כָּל־יַעֲלָה תֵשֵׁב בְּאֵין דּוֹד שׁוֹמֲמָה
סָפָה וְרָפָה עֻלְּפָה נִבְהָלָה
גַּם יִקְּרוּהָ נֶשֶׁר וְעוֹרְבֵי נָחַל.


‘Em’ás ‘aní ʕafrót ve-ḥevrát yaʕalót
ha-ḥéin u-magaʕám ke-mágaʕ sháretz
Kátzti ve-ḥayái, ‘el benót ha-‘áretz
ʕod teit mesós honí ve-‘oní naḥalót.

Ki ‘aḥaréi qaḥtán be-nafshí moʕalót
Gam ki-demút kélev leshonó ḥoréitz
Héimah le-satán li ve-lifrótz páretz
ʕal-kéin zemír ‘ashír ke-shír ha-maʕalót.

‘El yoshvéi teivéil: hakhí nitḥakmáh
ʕal kein betulót ḥein re’ú nigʕaláh
Shévet be-ḥevratán ke-ḥevrát sháḥal.

Kol yaʕaláh teishéiv be-‘éin dud shomamáh
Safáh rafáh ʕulfáh nivhaláh
Gam yiqrúha nésher ve-ʕorvéi náḥal.

Dec 102013

You’re going to die.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
Time Shall Reap

Time shall reap, and never shall think to restore,
All the grace that once he had sown ‘cross your brow;
The high throne that you thought was yours evermore
Will be brought in the end to Sheol, I vow;
And this rope that your glory’s bound me with sure
Time will cut with hooks and the shares of his plow;
It is Time who casts down, who lifts and renews,
And who metes out fair judgment to the abused.

יוסף צרפתי
זמן החן אשר זרע במצחך

זְמַן הַחֵן אֲשֶׁר זָרַע בְּמִצְחֵךְ
יְאַסְּפֵהוּ וְלֹא יוֹסִיף לְתִתּוֹ
וְכֵס גָּבְהֵךְ אֲשֶׁר חָשַׁבְתְּ לְנִצְחֵךְ
שְׁאוֹל יוּרַד בְּבֹא יוֹמוֹ וְעִתּוֹ
וְחֶבֶל בּוֹ קְשַׁרְתִּינִי בְּנִצְחֵךְ
זְמָן יִכְרֹת בְּמַזְמַרְתּוֹ וְאֵתוֹ
זְמַן מַשְׁפִּיל זְמַן מֵרִים וּמֵקִים
וְעוֹשֶׂה דִין וּמִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים.


Zemán ha-ḥéin ‘ashér zaráʕ be-mitzḥéikh
Ye’asféihu ve-ló yosíf letitó
Ve-khéis govhéikh ‘ashér ḥashávt le-nitzḥéikh
She’ól yurád be-vó yomó ve-ʕitó
Ve-ḥével bo qeshartíni be-nitzḥéikh
Zemán yikhrót be-mazmartó ve-‘eitó
Zemán mashpíl zemán meirím u-meiqím
Ve-ʕoséh din u-mishpát la-ʕashuqím.

Oct 312013

BREAKING: semi-living depressive romantic translates certainly dead depressive romantic; Earth continues to orbit sun at even clip.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
Behold, My Fawn

Behold, my fawn, are you not built on the dust,
Is not the dust your journey’s end and demise?
Your glories vainly fade and end, once robust,
As through your body’s flesh will work worms and flies.
Cruel time still licks at your feet’s dust, though you’re just
A young gazelle that age shall crush down to size.
And see, your back lacks all support, see your stain,
And take no pride in your grace or form e’er again.

יוסף צרפתי
ראי עפרה

רְאִי עָפְרָה הֲכִי עָפָר יְסוֹדֵךְ
וְאֶל עָפָר תְּשׁוּבָתֵךְ וְסוֹפֵךְ
וְסָף הוֹדֵךְ וְתַם לָרִיק כְּבוֹדֵךְ
בְּבֹא רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּגוּפֵךְ
זְמָן יִלְחֹךְ עֲפַר רַגְלֵךְ בְּעוֹדֵךְ
צְבִיַּת־חֵן וְעֵת זִקְנָה יְשׁוּפֵךְ
חֲזִי חֶסְרוֹן יְסוֹד גֵּוֵךְ וְדָפְיֵךְ
וְאַל־תִּגְאִי לְטוּב מַרְאֵךְ וְיָפְיֵךְ.


Re’í ʕofráh hakhí ʕafár yesodéikh
Ve-‘él ʕafár teshuvatéikh ve-soféikh
Ve-sáf hodéikh ve-tám la-ríq kevodéikh
Be-vó rimáh ve-toleiʕáh be-guféikh
Zemán yilḥókh ʕafár ragléikh be-ʕodéikh
Tzeviyát ḥein ve-ʕéit ziknáh yeshuféikh
Ḥazí ḥesrón yesód geivéikh ve-dofyéikh
Ve-‘ál tig’í le-túv mar’éikh ve-yofyéikh.

May 232013

You know this is pretty much the only place to find Yosef Tzarfati poems on the Internet in Hebrew, let alone English? I don’t even think most of these have been translated in any medium, except the small handful in the Penguin Book of Hebrew Verse. It’s a valuable public service I’m doing.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
I See a Gazelle

I see a gazelle who ascends far above
  All young fawns of grace, from my refuge I fly,
Lest she make for me a tight snare from her locks,
  Lest I’m felled by arrows from her great supply.
Alone she has reigned over all graceful girls,
  Two lights, like a crown, ring her forehead on high.
She’s beauty by nature, without her all girls
  Would have to be cleaned off with whitewash and lye.

יוסף צרפתי
אראה צביה

אֵרְאֶה צְבִיָּה עָלְתָה עַל־יֶתֶר
 כָּל־יַעֲלוֹת הַחֵן וְאֶבְרַח סֵתֶר
פֶּן־תַּעֲשֶׁה רֶשֶׁת בְּשַׂעְרָהּ לִי וּפֶן־
 אֶפֹּל בְּחִצִּים כּוֹנֲנָה עַל־יֶתֶר
זֹאת מָלְכָה עַל־כָּל־בְּנוֹת הַחֵן וְעַל־
 רֹאשָׁהּ שְׁנֵי אוֹרִים וְכִדְמוּת כֶּתֶר
יָפָה בְטִבְעָהּ הִיא וּבִלְתָּהּ כָּל־בְּנוֹת
 הַחֵן תְּכַבֵּסְנָה בְסִיד וּבְנֶתֶר.


‘Eir’éh tzeviyáh ʕaltáh ʕal yéter
Kol yaʕalót ha-ḥéin ve-‘evráḥ séiter
Pen taʕaséh réshet be-saʕráh li u-fén
‘Epól ve-ḥitzím konanáh ʕal yéter
Zot malkháh ʕal kol benót ha-ḥein ve-ʕál
Rosháh shenéi ‘orím ve-khi-demút kéter
Yafáh ve-tivʕáh hi u-viltáh kol benót
Ha-ḥein tekhabéisnah ve-síd u-ve-néter.

May 122013

It’s my favorite Roman/Florentine again!

Yosef Tzarfati (? – 1527)
My Gazelle, I Shall Flee

My gazelle, I shall flee from girls of my age
  For all shapely women you make appear veiled;
With your beauty you laughed at the stars on high,
  And the sun underneath your heel you have crushed.
For days you have hunted your prey — my own mind,
  For my ev’ry thought your tight nets you have spread.
And my soul is crushed as it leans towards your lust,
  With thoughts of your love it has been overweighed.
To the sight of your grace, my heart’s joy, I’ll pray:
  ”Be kind, please show mercy,” I’ll tell it aloud,
“And your mistress’ heart, please turn towards my plea —
  And pity the soul in her footsteps’ mud ground.”
My dear, if I’d have but your tidings I’d scorn
  The sun in the heavens, the land most despised;
I won’t even sense if you choose me — will not
  My own flesh be before all my comrades abhorred?
The vapor of all the world’s matter I seem;
  You alone shall be in my treasuries concealed.
Among lions’ jaws I’d not fear for my soul,
  As between your arms I would find my escape.
For your beauty I’d trade the treetops and palms,
  In pleading your value, gorgeous as myrtles.
Glory without you against you’s disgraceful,
  Before you all charms of the world are consumed.
Please may it be that I perish tomorrow
  And not have to taste of this world one more crumb,
And would that this doe of grace be mine today,
  Enticed, or brought in to me, or made to stay!

יוסף צרפתי
צביה מבנות דורי

צְבִיָּה מִבְּנוֹת דּוֹרִי אֲנוּסָה
 אֲשֶׁר שַׂמְתְּ כָּל־יְפַת־תֹּאַר מְכֻסָּה
וְצָחַקְתְּ אֶל־צְבָא מָרוֹם בְּיָפְיֵךְ
 וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּכַף רַגְלֵךְ דְּרוּסָה
תְּמוֹל לָכְדָה מְצוּדָתֵךְ זְמָמַי
 וְרִשְׁתֵּךְ עַל־מְזִמּוֹתַי פְּרוּסָה
וְנַפְשִׁי גָרְסָה אֶל־תַּאֲוָתֵךְ
 בְּמַשָּׂא מַחְשְׁבוֹת חִשְׁקֵךְ עֲמוּסָה
פְּנֵי חַסְדֵּךְ מְשׂוֹשׂ לִבִּי אֲפַלֵּל
 וְאֹמְרָה נָא חֲמֹל עָלַי וְחוּסָה
וְהַטֵּה לֵב גְּבִרְתֵּךְ אֶל־צְלוֹתִי
 לְחֹן נֶפֶשׁ בְּטִיט נַעְלָהּ רְמוּסָה
יְדִידָה אִם שְׁלוֹמֵךְ לִי, אֲבַזֶּה
 חַמַת שַׁחַק וְגַם אֶרֶץ כְּעוּסָה
וְלֹא אָחוּשׁ בְּבָחְרֵךְ בִּי הֲתִהְיֶה
 גְּוִיָּתִי לְכָל־יוֹדְעַי מְאוּסָה
לְהֶבֶל כָּל־רְכוּשׁ תֵּבֵל אֲדַמֶה
 לְבַד תִּהְיִי בְאוֹצְרוֹתַי כְּמוּסָה
וְלֹא אִירָא לְנַפְשִׁי תּוֹךְ לְבָאִים
 בְּמָצְאִי בֵין זְרֹעַיִךְ מְנוּסָה
בְּיָפְיֵךְ אַחֲלִיף תָּמָר וְאָמִיר
 בְּחִין עֶרְכֵּךְ פְּאֵר כַּנֵי הֲדַסָּה
הֲדַר בִּלְתֵּךְ לְעֻמָּתֵךְ מְבִזָּה
 וְכָל־חֶמְדָּה לְפָנַיִךְ נְתוּסָה
וּמִי יִתֵּן וְאֶגְוַע מָחֳרָת יוֹם
 וְלֹא אֶטְעַם בְּתֵבֵל עוֹד פְּרוּסָה
וְתֶהִי יַעֲלַת־חֵן לִי כְּהַיּוֹם
 מְפֻתָּה אוֹ כְנוּסָה אוֹ אֲנוּסָה.


Tzeviyáh, mi-benót dorí ‘anusáh
‘Ashér samt kol yefát tó’ar mekhusáh
Ve-tzaḥákt ‘el tzevá maróm be-yofyéikh
Ve-ha-shémesh be-kháf ragléikh derusáh
Temól lakhdáh metzudatéikh zemamái
Ve-rishtéikh ʕal mezimotái perusáh
Ve-nafshí garsáh ‘el ta’aváteikh
Be-masá maḥshevót ḥishkéikh ʕamusáh
Penéi ḥasdéikh mesós libí ‘afaléil
Ve-‘omráh na ḥamól ʕalái ve-ḥusáh
Ve-hatéih leiv gevirtéikh ‘el tzelotí
Laḥón néfesh be-tít naʕláh remusáh
Yedidáh ‘im sheloméikh li, ‘avazéh
Ḥamát sháḥak ve-gám ‘éretz keʕusáh
Ve-ló ‘aḥúsh be-voḥréikh bi ha-tihyéh
Geviyatí le-khól yodʕái me’usáh
Le-hével kol rekhúsh teivéil ‘adaméh
Levád tihyí ve-‘otzrotái kemusáh
Ve-ló ‘irá le-nafshí tokh leva’ím
Be-motz’í vein zeroʕáyikh menusáh
Be-yofyéikh ‘aḥalíf tamár ve-‘amír
Be-ḥín ʕerkéikh pe’éir kanéi hadasáh
Hadár biltéikh le-ʕumatéikh mevizáh
Ve-khól ḥemdáh lefanáyikh netusáh
U-mí yitéin ve-‘egváʕ maḥarát yom
Ve-ló ‘etʕám be-teivéil ʕod perusáh
Ve-tehí yaʕalát ḥein li ke-ha-yóm
Mefutáh ‘o khenusáh ‘o ‘anusáh.

Feb 082013

Not to reveal my crypto-Zionism, but…Jews showed interest in the land of Israel prior to 1897? The Internet has lied to me.

Shmuel Archevolti (1515 – 1611)
O Zion, Bejewel

O Zion, bejewel your sons’ heads with your grandeur,
And gird yourself always in rapture and finery!
How great are your joys to your every builder;
Exult in all hearts, and then rise up, shine brightly!
With song make your voice sweet, and joyously render
Thanksgiving to God, and observe your faith rightly:
To lay ‘twixt your breasts now has come his redeemer
To find his delight in your pure loving’s splendor.

שמואל ארקוולטי
ציון צבי ופאר

צִיּוֹן, צְבִי וּפְאֵר לְרֹאשׁ בָּנַיִךְ
תַּעְדּי; עֲדִי, רִקְמָה וְגִיל תַּחְגֹרִי.
שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן רַב לְכָל בּוֹנַיִךְ;
עִלְזִי בְּכָל לֵבָב, וְקוּמִי, אוּרִי!
קוֹלֵך בְּשִׁיר יִנְעַם, וּבִרְנָנַיִךְ
תּוֹדָה תְנִי לָאֵל וְדָת תִּצֹּרִי:
כִּי בָא מְשִׁיחוֹ לָךְ וּבֵין שָׁדָיִךְ
יָלִין וְיִתְעַנֵּג בְּהוֹד דּוֹדָיִךְ.


Tziyón, tzeví uf’éir le-rósh banáyikh
Taʕdí; ʕadí, rikmáh ve-gíl taḥgóri.
Simḥáh ve-sasón rav le-khól bonáyikh;
ʕilzí be-khól leiváv, ve-kúmi, ‘úri!
Koléikh be-shír yinʕám, u-virnanáyikh
Todáh tení la-‘éil ve-dát titzóri:
Ki va meshiḥó lakh u-véin shadáyikh
Yalín ve-yitʕanéig be-hód dodáyikh.

Feb 062013

Getting old does suck.

Mordechai d’Ato (1525 – 1601?)
Do Not Dare to Defame Me

Do not dare to defame me as I sing all my days
  A song of love’s raptures, though I may be aging
Does the kindling not burn that a brand underlays?
  My heart thus is wakeful e’en when I am sleeping.
I’ve known love for my darling, and how it’s ablaze,
  I’ve loved her as if my soul on her were leaning
Though like moonlight my hair may be shading towards greys,
  My nature’s unchanged; upon her I’ve been gazing.
But to teach this young maiden all wisdom’s sage ways
  I’m kept now from doing, though how I’ve been yearning!

מרדכי דאטו
אל תלעגו עלי

אַל תִּלְעֲגוּ עָלַי כִּי כַיוֹם אָשִׁירָה
 בְּפִי שִׁיר עֲגָבִים וַאֲנִי זָקַנְתִּי
תַּחַת דֶּשֶׁן גַּחֶלֶת הֲלֹא בוֹעֵרָה
 כֵּן בְּקִרְבִּי לֵב עֵר גַּם עֵת כִּי יָשַׁנְתִּי
אֶל זוּגָתִי אַהַב וְהוּא בְּתַבְעֵרָה
 כִי אֲהַבְתִיהָ כְנַפְשִׁי בָּהְ נִשְׁעַנְתִּי
נִשְׁתַּנָּה שְׂעָרִי לְגָוֶן סַהֲרָא
 תְּכוּנָתִי לֹא כֵן וּבָהּ הִתְבּוֹנַנְתִּי
אַךְ לְלַמֵּד דַּעַת אֶל זֹאת הַצְּעִירָה
 עֲצוּרָה לִי עַתָּה וְאֶל זֶה כִוַּנְתִּי.


‘Al tilʕagú ʕalái ki kha-yóm ‘ashiráh
Be-fí shir ʕagavím va-‘aní zakánti
Táḥat déshen gaḥélet ha-ló voʕeiráh
Kein be-kirbí leiv ʕeir gam ʕeit ki yashánti
‘El zugatí ‘áhav ve-hú be-tavʕeiráh
Khi ‘ahavtíha khe-nafshí bah nishʕánti
Nishtanáh seʕarí le-gáven sahará
Tekhunatí lo khein u-váh hitbonánti
‘Ak lelaméid dáʕat ‘el zot ha-tzeʕiráh
ʕatzuráh li ʕatáh ve-‘él zeh khivánti.

Feb 052013

Take it to heart.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
Days of Dotage

Days of dotage are cruel, and few, and so slight,
Filled with torment and pain, with grief and with gloom;
They’re afflicted by blows so cruel, every blight,
And within them all men find graves and their tomb.
But the days of one’s youth and prime are delight;
Every creature with joy among them’s abloom.
With affection, fair girl, your lovers embrace
While the splendor of youth still shines from your face

יוסף צרפתי
ימי זקנה

יְמֵי זִקְנָה מְעַט מִזְעָר וְרָעִים
מְלֵאִים צִיר וְיָגוֹן וַאֲנָחָה
בְּכָל מַכָּה וְחֹלִי רַע נְגוּעִים
וְבָם קֶבֶר לְכָל גֶּבֶר וְשׁוּחָה
יְמֵי בַחְרוּת וְשַׁחְרוּת שַׁעֲשׁוּעִים
וְכָל בְּרִיָּה בְחֶבְרָתָם שְׂמֵחָה
בְּחִבָּה חַבְּקִי, עַלְמָה, עֲלָמִים
בְּעוֹד נוֹצֵץ בְּמִצְחֵךְ זִיו עֲלוּמִים.


Yeméi ziknáh meʕát mizʕár ve-raʕím
Melei’ím tzir ve-yagón va-‘anaḥáh
Be-khól makáh ve-ḥolí raʕ neguʕím
U-vám kéver le-khól géver ve-shuḥáh
Yeméi vaḥrút ve-shaḥrút shaʕashuʕím
Ve-khól beriyáh ve-ḥevratám semeiḥáh
Be-ḥibáh ḥabkí, ʕalmáh, ʕalamím
Be-ʕód notzéitz be-mitzḥéikh ziv ʕalumím.

Feb 032013

You know, there’s nothing particularly striking about this poem among the great host of Hebrew love poems. They don’t get much more conventional. But my weaknesses are well-known; if a poem invokes the Song of Songs at length, I’m on board. Besides, nobody else is translating Moshe ben Yoav.

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
The Day That I See

The day that I see your form’s splendor, gazelle —
  For o’er all graceful girls you’ve ascendancy —
My heart would then find within you calm repose,
  And a dressing you’d set for my injury.
Your cheeks are sheer brilliance, and how they make bright
  The faces of lovers, all dwellers of vanity.
Your lips are like oil, and dripping with myrrh;
  Your beauty’s charm hunts me with enmity.
Your face is pale white, and wholly sublime,
  Your brow is pure light, an ingot of ivory.
Your breasts are two fawns, the twins of a doe,
  And as fair as the lilies of the valley.

משה בן־יואב
ביום אראה

בְּיוֹם אֶרְאֶה הֲדַר מַרְאֵךְ צְבִיָּה
 אֲשֶׁר לָךְ עַל בְּנוֹת הַחֵן עֲלִיָּה
אֲזַי יִמְצָא לְבָבִי בָךְ מְנוּחָה
 וְהוּשָֹמָה לְמַכָּתִי רְטִיָּה
לְחָיַיִךְ מְאוֹרוֹת הֵן יְאִירוּן
 פְּנֵי דּוֹדִים וְכָל דָּרֵי נְשִׁיָּה
שְֹפָתַיִךְ כְּשֶׁמֶן נוֹטְפוֹת מוֹר
 וְצָד בִּי מַחֲמַד יָפְיֵךְ צְדִיָּה
וּפָנַיִךְ לְבָנִים הֵן וְיָפוֹת
 וּמִצְחֵךְ אוֹר כְּעֶשֶׁת שֵׁן נְקִיָּה
וְשָׁדַיִךְ כְּשׁוֹשַׁנֵּי עֲמָקִים
 עֳפָרִים הֵם תְּאֹמֵי הַצְּבִיָּה.


Be-yóm ‘er’éh hadár mar’éikh tzeviyáh
‘Ashér lakh ʕal benót ha-ḥéin ʕaliyáh
‘Azái yimtzá levaví vakh menuḥáh
Ve-husamáh le-makatí retiyáh
Leḥayáyikh me’orót hein ye’irún
Penéi dodím ve-khól daréi neshiyáh
Sefatáyikh ke-shémen notfót mor
Ve-tzád bi maḥamád yofyéikh tzediyáh
U-fanáyikh levaním hein ve-yafót
U-mitzḥéikh ‘or ke-ʕéshet shein nekiyáh
Ve-shadáyikh ke-shoshanéi ʕamakím
ʕofarím heim te’oméi ha-tzeviyáh.

Jan 262013

A Florentine contemporary of Yosef Tzarfati, of a similarly romantic bent, with a similarly dour streak.

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
For Days and for Nights

For days and for nights my poor heart will lament
  And heave bitter sighs towards you, my gazelle
And sobbing and grief it will rouse, so please heed
  These words that I’ve sent to the place where you dwell
My tongue, with my cries, to my palate has cleaved
  My mountains your glory has made like a dell
May all that I say be engraved in your heart,
  May my songs’ every word be open as well,
The moment I see you, my days will improve
  In fullness of joy, all delights I’ll excel
So soften your heart to the charm of my words
  Together in bed we’ll lay under calm’s spell.

משה בן־יואב
ימים ולילות

יָמִים וְלֵילוֹת יְקוֹנֵן לְבָבִי / מוּלֵךְ צְבִיָּה יְמָרֵר אֲנָחוֹת
וּבְכִי וּמִסְפֵּד יְעוֹרֵר לְזֹאת נָא / שִׁמְעִי אֲמָרוֹת לְבֵיתֵךְ שְׁלוּחוֹת
דָּבֵק בְּקָרְאִי לְשׁוֹנִי לְחִכִּי / מֵשִֹים הֲדָרֵךְ הֲרָרַי כְּשׁוּחוֹת
יִהְיוּ דְבָרַי בְלִבֵּךְ חֲקוּקוֹת / אִמְרוֹת זְמִירַי לְנֶגְדֵּךְ פְּתוּחוֹת
טוֹבוּ יְמוֹתַי בְּעֵת אֶחֱזֶה בָךְ / אָשׂיִשׂ וְאָגִיל בְּשֹבַע שְׂמָחוֹת
הַטִּי לְבָבֵךְ לְנֹעַם אֲמָרַי / נִשְׁכַּב צְמָדִים בְּעֶרֶשׂ מְנוּחוֹת.


Yamím ve-leilót yekonéin levaví / muléikh tzeviyáh yemaréir ‘anaḥót
U-vekhí u-mispéid yeʕoréir le-zót na / shimʕí ‘amarót le-veitéikh sheluḥót
Davéik be-kor’í leshoní le-ḥikí / meisím ḥadaréikh hararái ke-shuḥót
Yiheyú devarái ve-libéikh ḥakukót / ‘imrót zemirái le-negdéikh petuḥót
Tovú yemotái be-ʕéit ‘eḥezéh vakh / ‘asís ve-‘agíl be-sóvaʕ semaḥót
Hatí levavéikh le-nóʕam ‘amarái / nishkáv tzemadím be-ʕéres menuḥot.