May 182014
 

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
I Scream to the Distance

I scream to the distance, my eyes flow with tears
  For lost is all hope and all strength within grown.
Oh, how I’m surrounded by Time’s many woes
  Encamped all around, their sharp weapons they hone.
Who’ll keep us from cold, who will be as our shade,
  In whom can we trust, lying stricken and prone?
For angels of Death choose to dwell in our land
  From God’s own directive to us they have flown!
Alas, they’ve not pitied the elder and babe,
  Throughout my whole people sheer slaughter they’ve sown.
Oh, how can we stand against this host of strife
  That blossoms around us — our souls I bemoan!
With wrath rose the lords of the land and they said
  The wealth of the Jews we shall seize as our own
‘Twas slaughter and murder for Jacob’s own flock
  Both elder and infant they slashed to the bone
Alas, for our God stands afar and aloof
  And said in his heart, “I shall leave them alone.
This nation of Jacob who chased after wind
  Their sins I won’t pardon, nor shall they atone.
And with such cruel voice and with rage and wrath’s lash
  For them peace and rest shall be ever unknown.”
And so I shed tears and beat hand upon hand
  My heart in my chest I shall cleave like a stone
To make you an off’ring, O Rock up above,
  My spirit and soul I give up to your throne;
The mercies on high for His people shall blaze,
  His kindness and good will shine as they shone.

משה בן־יואב
אזעק למרחוק

 
אֶזְעַק לְמֵרָחוֹק וְעֵינַי יִבְכְּיוּן
 כִּי אָבְדָה תִקְוָה וּמַעֲצָר כֹּחַ
הוֹי כִּי סְבָבוּנִי מְצוּקוֹת הַזְּמָן
 גָּם עָמְדוּ בַמַּחֲנֶה שָׁטֹחַ
מִי יִהְיֶה מַחֲסֶה לְצִנָּה אוֹ לְצֵל
 לָנוּ וְעַל־מִי נִבְטְחָה בָטֹחַ
כִּי מַלְאֲכֵי מָוֶת בְּאַרְצִי יִשְׁכְּבוּ
 מֵהָאֱלֹהִים שֻׁלְּחוּ שָׁלֹחַ
אוֹי כִּי עֲלֵי זָקֵן וְטַף לֹא יַחְמְלוּ
 כִּי כָל־קְהָלִי יִרְצְחוּ רָצֹחַ
אוֹיָה לְנַפְשֵׁנוּ וְאֵיכָה נַעֲמֹד
 כִּי הַמְּבוּכוֹת פָּרְחוּ פָרֹחַ
קָמוּ נְגִידֵי עַם בְּזַעַם יֹאמְרוּ
 הוֹן הַיְּהוּדִים נִלְקְחָה לָקֹחַ
הֶרֶג וְאָבְדָן אֶל־קְהַל עַם יַעֲקֹב
 זָקֵן וְטַף יִנָּתְחוּ נָתֹחַ
אוֹי כִּי אֱלֹהֵינוּ בְּרָחוֹק יַעֲמֹד
 אָמַר בְּלִבּוֹ אֶזְנְחָה זָנֹחַ
עַם יַעֲקֹב כִּי רָדְפוּ הֶבֶל וְרִיק
 חֶטְאָם אֲנִי לֹא אֶסְלְחָה סָלֹחַ
אֵיכָה בְּקוֹל רָעָה וְשׁוֹט זַעַם וְאַף
 לֹא יִמְצְאוּ הַשְׁקֵט וְלֹא מָנוֹחַ
עַל־כֵּן אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַכֶּה כַף בְּכַף
 לִבִּי בְקִרְבִּי אֶפְלְחָה פָלֹחַ
מִלַּעֲשׂוֹת זֶבַח לְךָ עֶלְיוֹן וְצוּר
 רוּחִי וְנַפְשִׁי אֶזְבְּחָה זָבֹחַ
כִּי רַחֲמֵי עֶלְיוֹן לְעַמּוֹ יִכְמְרוּ
 חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִזְרְחוּ זָרֹחַ.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Ezʕáq le-mei-raḥóq ve-ʕeinái yivke’ún
Ki ‘avdáh tiqváh u-maʕatzár kóaḥ
Hoi ki sevavúni metzuqót ha-zmán
Gam ʕamdú va-maḥanéh shatóaḥ
Mi yihyéh maḥaséh le-tzináh ‘o le-tzéil
Lánu ve-ʕal mi nivteḥáh vatóaḥ
Ki mal’akhéi mávet be-‘artzí yishkevú
Mei-ha-‘elohím shulḥú shalóaḥ
‘Oi ki ʕaléi zaqéin ve-táf lo yaḥmelú
Ki khol qehalí yirtzeḥu ratzóaḥ
‘Oyáh le-nafshéinu ve-‘eikháh naʕamód
Ki ha-mevukhót parḥú faróaḥ
Qámu negidéi ʕam be-záʕam yomrú
Hon ha-yehudím nilqeḥáh laqóaḥ
Héreg ve-‘ovdán ‘el-qehál ʕam yaʕaqóv
Zaqéin ve-táf yinatḥú natóaḥ
‘Oi ki ‘elohéinu be-raḥóq yaʕamód
‘Amár be-libó ‘ezneḥáh zanóaḥ
ʕam yaʕaqóv ki radfú hével ve-ríq
Ḥet’ám ‘aní lo ‘esleḥáh salóaḥ
‘Eikháh be-qól raʕáh ve-shót záʕam ve-‘áf
Lo yimtze’ú hashqéit ve-ló manóaḥ
ʕal kein ‘aní ‘evkéh ve-‘akéh khaf be-kháf
Libí ve-qirbí ‘efleḥáh falóaḥ
Mi-laʕasót zévaḥ lekhá ʕelyón ve-tzúr
Ruḥí ve-nafshí ‘ezbeḥáh zavóaḥ
Ki raḥaméi ʕelyón le-ʕamó yikhmerú
Ḥasdó ve-tuvó yizreḥú zaróaḥ.

May 052014
 

Moshe ben Yoav: the unfuckwiddable.

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
Against Satan I’d Stand

Against Satan I’d stand / and the great and the meek / with my spear and I’d wreak / utter havoc, dismay
Like a crow with a sword / and a net and a bow / sharp arrows to harrow / on my path, on my way
I will burst every breach / and fell foes of strength leeched / and I’ll hiss like a snake / with each word that I say.
משה בן־יואב
אני קם לשטן

 
אֲנִי קָם לְשָׂטָן / לְגָדוֹל וְקָטָן / בְּרֹמַח וְאֶהְיֶה / לְמַשְׁחִית בְּחַרְבִּי
כְּאוֹרֵב בְּחֶרֶב / וְרֶשֶׁת וְקֶשֶׁת / וְחִצִּים חֲצוּצִים / בְּאֹרַח נְתִיבִי
וְאֶפְרֹץ פְּרָצִים / וְאַפִּיל רְצוּצִים / וְלַחַשׁ כְּנַחַשׁ / אֲמָרַי וְנִיבִי
י

Transliteration/תעתיק:

‘Aní qam le-satán / le-gadól ve-qatán / be-rómaḥ ve-‘ehyéh / le-mashḥít be-ḥarbí
Ke-‘oréiv be-ḥérev / ve-réshet ve-qéshet / ve-ḥitzím ḥatzutzím / be-‘óraḥ netiví
Ve-‘efrótz peratzím / ve-‘apíl retzutzím / ve-láḥash ke-náḥash / ‘amarái ve-niví.

Apr 182014
 

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
Fawns and Does Have Made Me Ill

The company of fawns and does has made me ill;
Their touch to me is like the touch of vermin.
I’m sick of life, no longer shall I turn in
To girls the pleasure of my wealth and earthly will.

They cheat my soul when taking all their fill;
They seem like dogs whose tongues loll out in yearning.
To me they’re Satan, breaching walls and burning,
And so this tune, like pilgrims’ Psalms, I gladly trill.

To you who dwell on earth, it’s time that you grew wise:
And so regard all graceful maids as vile:
To sit with them is sitting with a tiger.

Each doe shall sit alone, without her loves she cries,
Ended, stricken, weak, and shocked, consumed by bile.
The crows and eagles know the way to prize her.

משה בן־יואב
אמאס אני עפרות

 
אֶמְאַס אֲנִי עָפְרוֹת וְחֶבְרַת יַעֲלוֹת־
הַחֵן וּמַגָּעָם כְּמַגַּע שָׁרֶץ
קַצְתִּי בְחַיַּי, אֶל־בְּנוֹת הָאָרֶץ
עוֹד תֵּת מְשׂוֹשׂ הוֹנִי וְאוֹנִי נַחֲלוֹת.
 
כִּי אַחֲרֵי קַחְתָּן בְּנַפְשִׁי מוֹעֲלוֹת
גַּם כִּדְמוּת כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ חוֹרֵץ
הֵמָּה לְשָׂטָן לִי וְלִפְרֹץ פָּרֶץ
עַל־כֵּן זְמִיר אָשִׁיר כְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
 
אֶל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל: הֲכִי נִתְחַכְּמָה
עַל־כֵּן בְּתוּלוֹת חֵן רְאוּ נִגְעָלָה
שֶׁבֶת בְּחֶבְרָתָן כְּחֶבְרַת שָׁחַל.
 
כָּל־יַעֲלָה תֵשֵׁב בְּאֵין דּוֹד שׁוֹמֲמָה
סָפָה וְרָפָה עֻלְּפָה נִבְהָלָה
גַּם יִקְּרוּהָ נֶשֶׁר וְעוֹרְבֵי נָחַל.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Em’ás ‘aní ʕafrót ve-ḥevrát yaʕalót
ha-ḥéin u-magaʕám ke-mágaʕ sháretz
Kátzti ve-ḥayái, ‘el benót ha-‘áretz
ʕod teit mesós honí ve-‘oní naḥalót.

Ki ‘aḥaréi qaḥtán be-nafshí moʕalót
Gam ki-demút kélev leshonó ḥoréitz
Héimah le-satán li ve-lifrótz páretz
ʕal-kéin zemír ‘ashír ke-shír ha-maʕalót.

‘El yoshvéi teivéil: hakhí nitḥakmáh
ʕal kein betulót ḥein re’ú nigʕaláh
Shévet be-ḥevratán ke-ḥevrát sháḥal.

Kol yaʕaláh teishéiv be-‘éin dud shomamáh
Safáh rafáh ʕulfáh nivhaláh
Gam yiqrúha nésher ve-ʕorvéi náḥal.

Feb 032013
 

You know, there’s nothing particularly striking about this poem among the great host of Hebrew love poems. They don’t get much more conventional. But my weaknesses are well-known; if a poem invokes the Song of Songs at length, I’m on board. Besides, nobody else is translating Moshe ben Yoav.

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
The Day That I See

The day that I see your form’s splendor, gazelle —
  For o’er all graceful girls you’ve ascendancy —
My heart would then find within you calm repose,
  And a dressing you’d set for my injury.
Your cheeks are sheer brilliance, and how they make bright
  The faces of lovers, all dwellers of vanity.
Your lips are like oil, and dripping with myrrh;
  Your beauty’s charm hunts me with enmity.
Your face is pale white, and wholly sublime,
  Your brow is pure light, an ingot of ivory.
Your breasts are two fawns, the twins of a doe,
  And as fair as the lilies of the valley.

משה בן־יואב
ביום אראה

 
בְּיוֹם אֶרְאֶה הֲדַר מַרְאֵךְ צְבִיָּה
 אֲשֶׁר לָךְ עַל בְּנוֹת הַחֵן עֲלִיָּה
אֲזַי יִמְצָא לְבָבִי בָךְ מְנוּחָה
 וְהוּשָֹמָה לְמַכָּתִי רְטִיָּה
לְחָיַיִךְ מְאוֹרוֹת הֵן יְאִירוּן
 פְּנֵי דּוֹדִים וְכָל דָּרֵי נְשִׁיָּה
שְֹפָתַיִךְ כְּשֶׁמֶן נוֹטְפוֹת מוֹר
 וְצָד בִּי מַחֲמַד יָפְיֵךְ צְדִיָּה
וּפָנַיִךְ לְבָנִים הֵן וְיָפוֹת
 וּמִצְחֵךְ אוֹר כְּעֶשֶׁת שֵׁן נְקִיָּה
וְשָׁדַיִךְ כְּשׁוֹשַׁנֵּי עֲמָקִים
 עֳפָרִים הֵם תְּאֹמֵי הַצְּבִיָּה.
י

Transliteration/תעתיק:

Be-yóm ‘er’éh hadár mar’éikh tzeviyáh
‘Ashér lakh ʕal benót ha-ḥéin ʕaliyáh
‘Azái yimtzá levaví vakh menuḥáh
Ve-husamáh le-makatí retiyáh
Leḥayáyikh me’orót hein ye’irún
Penéi dodím ve-khól daréi neshiyáh
Sefatáyikh ke-shémen notfót mor
Ve-tzád bi maḥamád yofyéikh tzediyáh
U-fanáyikh levaním hein ve-yafót
U-mitzḥéikh ‘or ke-ʕéshet shein nekiyáh
Ve-shadáyikh ke-shoshanéi ʕamakím
ʕofarím heim te’oméi ha-tzeviyáh.

Jan 262013
 

A Florentine contemporary of Yosef Tzarfati, of a similarly romantic bent, with a similarly dour streak.

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
For Days and for Nights

For days and for nights my poor heart will lament
  And heave bitter sighs towards you, my gazelle
And sobbing and grief it will rouse, so please heed
  These words that I’ve sent to the place where you dwell
My tongue, with my cries, to my palate has cleaved
  My mountains your glory has made like a dell
May all that I say be engraved in your heart,
  May my songs’ every word be open as well,
The moment I see you, my days will improve
  In fullness of joy, all delights I’ll excel
So soften your heart to the charm of my words
  Together in bed we’ll lay under calm’s spell.

משה בן־יואב
ימים ולילות

 
יָמִים וְלֵילוֹת יְקוֹנֵן לְבָבִי / מוּלֵךְ צְבִיָּה יְמָרֵר אֲנָחוֹת
וּבְכִי וּמִסְפֵּד יְעוֹרֵר לְזֹאת נָא / שִׁמְעִי אֲמָרוֹת לְבֵיתֵךְ שְׁלוּחוֹת
דָּבֵק בְּקָרְאִי לְשׁוֹנִי לְחִכִּי / מֵשִֹים הֲדָרֵךְ הֲרָרַי כְּשׁוּחוֹת
יִהְיוּ דְבָרַי בְלִבֵּךְ חֲקוּקוֹת / אִמְרוֹת זְמִירַי לְנֶגְדֵּךְ פְּתוּחוֹת
טוֹבוּ יְמוֹתַי בְּעֵת אֶחֱזֶה בָךְ / אָשׂיִשׂ וְאָגִיל בְּשֹבַע שְׂמָחוֹת
הַטִּי לְבָבֵךְ לְנֹעַם אֲמָרַי / נִשְׁכַּב צְמָדִים בְּעֶרֶשׂ מְנוּחוֹת.
י

Transliteration/תעתיק:

Yamím ve-leilót yekonéin levaví / muléikh tzeviyáh yemaréir ‘anaḥót
U-vekhí u-mispéid yeʕoréir le-zót na / shimʕí ‘amarót le-veitéikh sheluḥót
Davéik be-kor’í leshoní le-ḥikí / meisím ḥadaréikh hararái ke-shuḥót
Yiheyú devarái ve-libéikh ḥakukót / ‘imrót zemirái le-negdéikh petuḥót
Tovú yemotái be-ʕéit ‘eḥezéh vakh / ‘asís ve-‘agíl be-sóvaʕ semaḥót
Hatí levavéikh le-nóʕam ‘amarái / nishkáv tzemadím be-ʕéres menuḥot.