Dec 102013
 

Have I mentioned that you’re going to die?

David Vogel (1891 – 1944)
Far Away from Us Is the Ship

Far away from us is the ship,
the water will blacken to night —
but ours is to row and to row.

Two old-timers said in their heart:
at a summer day’s height
the grandchildren play
gleeful as cubs of a lion —
but ours is to know rest is better
than the torment of years.

For heaven will blue unto morning —
let the children keep sleeping,
until the black ship passes by.

דוד פוגל
רחוקה ממנו הספינה


רְחוֹקָה מִמֶּנוּ הַסְּפִינָה,
הַמַּיִם יַשְׁחִירוּ לַלַּיְלָה —
אַךְ לָנוּ חֲתֹר וַחֲתֹר.

שְׁנַיִם יְשִׁישִׁים אָמְרוּ בְלִבָּם:
בְּעֶצֶם יוֹם קַיִץ
יְשַׂחֲקוּ הַנְּכָדִים
כְּגורֵי אֲרָיוֹת צוֹהֲלִים —
אַךְ לָנוּ טוֹבָה הַמְּנוּחָה
מִסֵּבֶל הַשָּׁנִים.

כִּי יַכְחִיל הַשַּׁחַק לַבֹּקֶר —
תְּנוּ לִילָדִים עוֹד תְּנוּמָה,
עַד תַּעֲבֹר הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה.
י

Transliteration/תעתיק:

Reḥoqáh miménu ha-sefináh,
ha-máyim yashḥíru la-láilah —
‘akh lánu ḥatór va-ḥatór.

Shenáyim yeshishím ‘amrú ve-libám:
be-ʕétzem yom qáyitz
yesaḥaqú ha-nekhadím
ke-guréi ‘arayót tzohalím —
‘akh lánu továh ha-menuḥáh
mi-séivel ha-shaním.

Ki yakhḥíl ha-sháḥaq la-bóker —
Tenú liladím ʕod tenumáh,
ʕad taʕavór ha-sefináh ha-sheḥoráh.

Sep 282013
 

The return of one of Soul and Gone’s favorite poets. Draw your own conclusions about Soul and Gone’s relations to melancholy, sensitive, completely nocturnal outsider poets utterly unable to function within normal society.

David Vogel (1891 – 1944)
Here You Sit Beside Me

Here you sit beside me,
Our shadows have outgrown us.

The lamp goes out,
The joy already came, already went.

Our heart will grieve,
We’ll sit here melancholy,
Like children greatly punished.

Here you sit beside me,
Our shadows have outgrown us.

דוד פוגל
הנך יושבה על ידי


הִנָּךְ יוֹשְׁבָה עַל יָדִי,
צְלָלֵינוּ גָדְלוּ מֶנּוּ.

הַנֵּר כָּבֶה,
הָאשֶׁר כְּבָר בָּא וּכְבָר הָלָךְ.

לִבֵּנוּ יִדְאַב,
נוּגִים נֵשֵׁבָה,
כִּילָדִים עֲנָשָׁם הָרַב.

הִנָּךְ יוֹשְׁבָה עַל יָדִי,
צְלָלֵינוּ גָדְלוּ מֶנּוּ.
י

Transliteration/תעתיק:

Hinákh yoshváh ʕal yadí,
Tzelaléinu gadlú ménu.

Ha-néir kavéh,
Ha-‘ósher kevár ba ukh-vár halákh.

Libéinu yid’áv,
Nugím neishéivah,
Kiladím ʕanashám ha-ráv.

Hinákh yoshváh ʕal yadí,
Tzelaléinu gadlú ménu.

May 102013
 

Has it really been almost a month since our last Vogel? Impossible. Neruda, you silver-tongued devil.

David Vogel (1891 – 1944)
Tell Me, Girl

Tell me, girl,
why don’t you go out with your friends
towards the hill,
to watch the setting sun in silence?

True, the day’s already ebbed
trembling restrained recoils from the world.

Slow despair sinks rosy-hued inside each heart.

Why sit so dim
upon the window
your eye treading down the bridge?

דוד פוגל
אמרי לי, עלמה


אִמְרִי לִי, עַלְמָה,
לָמָּה לֹא תֵצְאִי עִם רַעֲיוֹתַיִךְ
אֶל הַגִּבְעָה,
לִרְאוֹת דּוּמָם בַּהֲלוֹךְ הַשָּׁמֶשׁ?

הֵן כְּבָר רַד הַיּוֹם
רְעָדָה נֶעֱצֶרֶת סוֹלְדָה בַתֵּבֵל.

יָגוֹן וָרֹד אַט יִשְׁקַע בַּלְּבָבוֹת.

לָמָּה תֵשְׁבִי כֵהָה
עַל הַחַלּוֹן
וְעֵינֵךְ תָּרָד אֶת הַגָּשֶׁר?
י

Transliteration/תעתיק:

‘Imrí li, ʕalmáh,
lámah lo teitz’í ʕim raʕayotáyikh
‘el ha givʕáh,
lir’ót dumám ba-halókh ha-shámesh?

Hein kevár rad ha-yóm
Reʕadáh neʕetzéret soldáh va-teivéil.

Yagón varód ‘at yishkáʕ ba-levavót.

Lámah teishví kheiháh
ʕal ha-ḥalón
ve-ʕeinéikh tarád ‘et ha-gásher?

Apr 162013
 

If I got a full, decent night’s sleep, who on earth would translate David Vogel poetry on the Internet? You need me! You all need me!

David Vogel really is fantastic, though. Let’s just all quietly make a gentleman’s agreement not to psychoanalyze why I think so.

David Vogel (1891 – 1944)
Among Yearnings of Nighttime

Among yearnings of nighttime
silent and soft
I will come to you.

In the shadow of youth’s recollections
I’ll hide —
and you’ll never see me.

Perhaps in your sleep
I’ll be entwined in your dream, pure-white and virginal.

In the guise of a fly, wings asparkle
I will stand still and quiet
on the swell of your pale, dreaming breast.

Still and quiet I’ll stand. —

דוד פוגל
בין געגועי הלילה


בֵּין גַּעְגּוּעֵי הַלַּיְלָה
הַחֲרִישִׁים, הָרַכִּים,
אָבֹא אֵלָיִךְ.

בְּצֵל זִכְרוֹן נְעוּרִים
אֵחָבֵא —
וְאַתְּ לֹא תִרְאִינִי.

אוּלָם בְּנוּמֵךְ
אֶתְרַקֵּם בַּחֲלוֹמֵךְ הַבְּתוּלִי, הַצָּחוֹר.

בִּדְמוּת זְבוּב־רִקְמָה
אֶעֱמֹד לִי דוּמָם
עַל גִּבְעַת שָׁדֵךְ הַחִוֵּר, הַחוֹלֵם.

דּוּמָם אֶעֱמֹדָה. —
י

Transliteration/תעתיק:

Bein gaʕguʕéi ha-láilah
ha-ḥarishím, ha-rakím,
‘avó ‘eiláyikh.

Be-tzéil zikhrón neʕurím
‘eiḥavéi —
ve-‘át lo tir’íni.

‘Ulám be-numéikh
‘etrakem ba-ḥaloméikh ha-betulím ha-tzaḥór.

Bidmút zevúv-rikmáh
‘eʕemód li dumám
ʕal givʕat shadéikh ha-ḥivéir, ha-ḥoléim.

Dumám ‘eʕemódah.

Apr 142013
 

Okay, still lost in the gloomy reaches of Vogelville, but this one is springtime-y too!

I wish I could sleep.

David Vogel (1891 – 1944)
For Spring in All Its Hues

For spring in all its hues
shall dwell now in all hearts.

Airy songs of tenderness,
the girls’ soft eyes will send us,
within their hearts aflutter
like a fledgling in a cage.

Why should we yet sit,
’til we drown in our blood’s seas?

How wine-dark do we seethe inside
this evening.

And the melodies of dance pour out without a sound
from every side.

So the spring has called out to the girls!

דוד פוגל
הנה האביב לגווניו


הִנֵּה הָאָבִיב לִגְוָנָיו
כְּבָר יִשְׁכֹּן בַּלְבָבוֹת.

שִׁירֵי רֹךְ קַלִּים
לָנוּ תִשְׁלַחְנָה
עֵינֵי הַנְּעָרוֹת,
בְּפַרְפֵּר בָּן לִבָּן
כְּגוֹזָל בַּכֶּלֶא.

לָמָּה עוֹד נֵשְׁבָה,
עַד נִטְבַּע בְּיַמֵּי דָמֵינוּ?

קִרְבֵּנוּ מַה־יֶהֱמֶה הָעֶרֶב
כַּיַּיִן הָאָפֵל.

וּצְלִילֵי הַמָּחוֹל נִתָּכִים בְּאֵין־שֶׁמַע
מֵעֲבָרִים.

הֵן קָרָא הָאָבִיב לַנְּעָרוֹת!
י

Transliteration/תעתיק:

Hinéih ha-‘avív ligvanáv
kevár yishkón balvavót.

Shiréi rokh kalím
lánu tishláḥnah
ʕeinéi ha-neʕarót,
be-farpéir ban libán
ke-gozál ba-kéle.

Lámah ʕod neishváh,
ʕad nitbáʕ be-yaméi daméinu?

Kirbéinu mah yeheméh ha-ʕérev
ka-yáyin ha-‘aféil.

Utzliléi ha-maḥól nitakhím be-‘éin shémaʕ
mei-ʕavarím.

Hein kará ha-‘avív la-neʕarót!

Apr 112013
 

All this can’t be healthy. I need to get back to the Italians.

David Vogel (1891 – 1944)
My Spirit Slaked with Sunset’s Gold

My spirit slaked with sunset’s gold
recoils silent.

The lilies of my past pale slowly.

Where are my feet going,
when my heart grows hot?

My spirit looks, a stranger,
at your pleasures.

A dimming wing of solitude
trembles o’er my face.

דוד פוגל
נפשי רווה זהב השקיעה

 
נַפְשִׁי רָוָה זְהַב הַשְּׁקִיעָה,
סוֹלְדָה חָרֶשׁ.
 
שׁוֹשַׁנֵּי עֲבָרִי אַט מַחֲוִירוֹת.
 
אָנָה הוֹלְכוֹת רַגְלַי,
עֵת לִבִּי יֵחָם?
 
זָרָה רוֹאָה נַפְשִׁי
אֶל מַנְעַמָּיִךְ.
 
כְּנַף בְּדִידוּת כֵּהָה
רוֹעֶדֶת עַל פָּנָי.
י

Transliteration/תעתיק:

Nafshí raváh zeháv ha-shekiʕáh,
soldáh ḥáresh.

Shoshanéi ʕavarí ‘at maḥvirót.

‘Ánah holkhót raglái,
ʕeit libí yeiḥám?

Zaráh ro’áh nafshí
‘el manʕamáyikh.

Kenáf bedidút keiháh
roʕédet ʕal panái.

Apr 102013
 

Trivia: is it possible for someone to so thoroughly misinterpret a secular Hebrew love poem that even a poetry-ignorant Charedi rabbi becomes mildly upset? (Answer: surprisingly, yes.) On an unrelated note, more David Vogel.

David Vogel (1891 – 1944)
An Autumn Day Blows In

An autumn day blows in.
With a pale, trembling hand
it slowly strips the black-hued dress
from your slumbering village.

Before your home of white
despondent stands the linden, nude,
and swaying.

Alone as I return from Night,
silently I bow to it:
“Say good morning to your mistress!”

And you —
serene you’re yet asleep upon your bed. —

דוד פוגל
יום סתיו יפוח

 
יוֹם סְתָו יָפוּחַ.
בְּיָדוֹ הַחִוְרָה הָרוֹעֲדָה,
אַט יִפְשֹׁט הַשִֹּמְלָה הַשְּׁחוֹרָה
מֵעַל כְּפָרֵךְ הַנָּם.
 
מוּל מִשְׁכָּנֵךְ הַלָּבָן
קוֹדְרָה תַעֲמֹד הַתִּרְזָה הָעֲרֻמָּה,
הַנָּעָה.
 
בּוֹדֵד אָשׁוּב מִן הַלַּיְלָה,
חֶרֶשׁ לָהּ אֶשְׁתַּחֲוֶה:
״אִמְרִי שָׁלוֹם אֶל גְּבִרְתֵּךְ!״
 
וְאַתְּ —
עוֹד שְׁלֵוָה תָנוּמִי עַל יְצוּעֵךְ. —
י

Transliteration/תעתיק:

Yom stav yafúaḥ.
Be-yadó ha-ḥivráh ha-roʕadáh,
‘at yifshót ha-simláh ha-sheḥoráh
mei-ʕál kefaréikh ha-nám.

Mul mishkanéikh ha-laván
kodráh taʕamód ha-tirzáh ha-ʕarumáh,
ha-naʕáh.

Bodéid ‘ashúv min ha-láilah,
ḥéresh lav ‘eshtaḥavéh:
“‘Imrí shalóm ‘el gevirtéikh!”

Ve-‘át —
ʕod shleiváh tanúmi ʕal yetzuʕéikh. —

Apr 032013
 

I’m feeling the Vogel. Look out.

David Vogel (1891 – 1944)
How Can I See You, Love

How can I see you, love,
standing alone
in storms of despair,
without my heart trembling?

And see, a deep night
more black than your eyes,
already falls mute on the world.

Touching already your curls

Get up!
My hand will grasp yours,
dreaming,
and slowly I’ll guide you between the dark nights.

In pale mists of youth
my father thus led me
on our way to the house of prayer.

דוד פוגל
איכה אראך, רעיה

 
אֵיכָה אֶרְאֵךְ, רַעְיָה,
עוֹמְדָה בוֹדֵדָה
תּוֹךְ סַעֲרוֹת הַיָּגוֹן,
וְלִבִּי לֹא יִרְעָד?
 
וְהֵן כְּבָר לַיִל עָמֹק,
שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר עֵינֵךְ,
דּוּמָם נוֹפֵל אֱלֵי תֵבֵל.
 
וּכְבָר נָגַע תַּלְתַּלָּיִךְ
 
קוּמִי!
יָדִי תֹאחַז אֶת יָדֵךְ
הַחוֹלְמָה
וְאַט אֶנְהָגֵךְ בֵּין הַלֵּילוֹת.
 
תּוֹךְ עַרְפַּלֵּי יַלְדוּת חִוְרִים
כֹּה נָחַנִי אָבִי
אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה. —
י

Transliteration/תעתיק:

‘Eikháh ‘er’éikh, raʕyáh,
ʕomdáh vodeidáh
tokh saʕarót ha-yagón
ve-libí lo yirʕád?

Ve-hein kevár láyil ʕamók,
shaḥór mishḥór ʕeinéikh,
dumám noféil ‘eléi teivéil.

Ukhvár nagáʕ taltaláyikh

Kumi!
Yadí toḥáz ‘et yadéikh
ha-ḥolmáh
ve-‘át ‘enhagéikh bein ha-leilót.

Tokh ʕarpaléi yaldút ḥivrím
koh naḥáni ‘aví
‘el beit ha-tefiláh. —

Jan 252013
 

Indeed.

David Vogel (1891 – 1944)
Before Your Gateways

Before your gateways, white-dressed girl,
I’ll stand bewildered.

Before an azure,
golden soul
of summer morning.

From darkened depths
I rise
and tranquil floats your laughter
towards me.

Could I draw near your chambers
bright and clear —
with clothes of black?

My finger too
won’t touch demure
your supple blossoms.

דוד פוגל
לפני שעריך

 
לִפְנֵי שְׁעָרַיִךְ, לִבְנַת־הַשְּׂמָלוֹת,
אֶעֱמֹד נָבוֹךְ.
 
לִפְנֵי נֶפֶשׁ תְּכֻלָּה,
זְהֻבָּה,
שֶׁל בֹּקֶר קָיִץ.
 
מִתּוֹךְ עֹמֶק אָפֵל
הִנְנִי עוֹלֶה
וְשָׁלֵו שְֹחוֹקֵךְ רוֹחֵף
לִקְרָאתִי.
 
אֵיכָה אָבֹא אֶל חֲדָרַיִךְ
הַבְּהִירִים —
וּלְבוּשִׁי שָׁחוֹר?
 
גַּם אֶצְבָּעִי
לֹא תִגַּע צְנוּעָה
צִיצַיִךְ הָרַכִּים.
י

Transliteration/תעתיק:

Lifnéi sheʕaráyikh, livnát ha-smalót,
‘eʕemód navókh.

Lifnéi néfesh tekhuláh,
zehubáh,
shel bóker káyitz.

Mi-tókh ʕómek ‘aféil
hinení ʕoléh
ve-shaléiv seḥokéikh roḥéif
likratí.

‘Eikháh ‘avó ‘el ḥadaráyikh
ha-behirím —
ulvushí shaḥór?

Gam ‘etzbaʕí
lo tigáʕ tzenuʕáh
tzitzáyikh ha-rakím.

Nov 242012
 

From “Lifnei ha-Sha’ar ha-Afeil” (“Before the Dark Gate”).

David Vogel (1891 – 1944)
Alongside Me the Days Pass By

Alongside me the days pass by —
and I go forth seeking you, my father.

I’ll sleep on stone
at the side of my paths,
every passerby I’ll ask:
“Where’s my father gone?”

A trembling word of God,
that you are for me,
blazing through my whole life.

So once more will I stand before you,
your little boy, so good,
and quietly my hand plucks at
the button of your black coat.

Father, where do you sleep?

Forever what I’ve wanted is to sit
upon your lips
to guard your silent slumber.

Alongside me the days pass by—
and I go forth seeking you, my father.

דוד פוגל
ימים פונים על ידי

 
יָמִים פּוֹנִים עַל יָדִי —
וַאֲנִי הוֹלֵךְ בַּקֶּשְׁךָ, אָבִי.
 
עַל אֶבֶן אָנוּחָה
בְּצִדֵּי אָרְחוֹתַי,
כָּל עוֹבֵר אֶשְׁאָלָה:
“אָנָה הָלַךְ אָבִי?”
 
דְּבַר־אֵל חָרֵד
הִנְּךָ לִי,
הַיּוֹקֵד דֶּרֶך כָּל חַיָי.
 
הֵן עוֹד אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ,
נַעַרְךָ הַקָּטָן, הַטּוֹב,
וְיָדִי מוֹרְטָה חֶרֶשׁ
כַּפְתּוֹר מְעִילְךָ הַשָּׁחוֹר.
 
אֵיפֹה תִישַׁן, אָבִי?
 
נֶצַח מֶה חָפַצְתִּי שֶׁבֶת
עַל שְֹפָתֶיךָ
לִשְׁמֹר נוּמְךָ הַחֲשָׁאִי.
 
יָמִים פּוֹנִים עַל יָדִי —
וַאֲנִי הוֹלֵךְ בַּקֶּשְׁךָ, אָבִי.
י

Transliteration/תעתיק:

Yamím poním ʕal yadái —
Va’aní holéikh bakeshekhá, ‘aví.

ʕal ‘éven ‘anúḥah
Be-tzidéi orḥotái,
Kol ʕovéir ‘esh’álah:
“‘Ána halákh ‘aví?”

Devár ‘eil ḥaréid
Hinkhá li
Ha-yokéid dérekh kol ḥayái

Hein ʕod ‘eʕemód lefanékha,
Naʕarkhá ha-katán, ha-tóv,
Ve-yadí mortáh ḥéresh
Kaftór meʕilkhá ha-shaḥór.

‘Éifoh tishán, ‘aví?

Nétzaḥ meh ḥafátzi shévet
ʕal sefatékha
Lishmór numkhá ha-ḥasha’í.

Yamím poním ʕal yadái —
Va’aní holéikh bakeshekhá, ‘aví.