Jun 212015
 

Yosef Tzvi Rimon (1889-1958)
They Led Me Along to the Cloisters of the Monks

They led me along to the cloisters of the monks,
instructed me to remove the hat from my head,
and I beheld so many images of the Divine.
I almost burst into tears
at the sight of the crucified.
Would that I could have cried,
and told him too of my unbearable pain!…

יוסף צבי רימון
הוליכוני אל מקלטי הנזירות


הוֹלִיכוּנִי אֶל מִקְלְטֵי־הַנְּזִירוּת,
לִמְּדוּנִי הָסֵר כּוֹבָעִי מֵעַל רֹאשִׁי,
וּתְמוּנוֹת־הַקֹּדֶשׁ חָזִיתִי לָרֹב.
כִּמְעַט פָּרַצְתִּי בְּבֶכִי
לְמַרְאֶה הַצָּלוּב.
לוּ יָכֹלְתִּי בְּכוֹת עוֹד,
וְסַחְתִּי גַּם לְפָנָיו אֶת כְּאֵבִי הָאָיֹם!..

Jun 092015
 

Avraham Shlonsky (1900-1973)
Toil

Dress me, pious mother, in a splendid coat of colors
Lead me with the dawn unto my toil.

Light enfolds my country in a talles.
Houses stand as if tefillin.
Hand-paved highways tumble down like straps.

A gleaming city lifts a morning prayer unto her Maker.
And among the makers:
Abraham your child,
Poet-paver son of Israel.

In the twilight of the evening
Father comes back from his labors,
Like a prayer he warmly whispers:
Abraham, my dearest child:
Flesh and bones and sinews.
Halleluyah.

Dress me, pious mother, in a splendid coat of colors,
Lead me with the dawn
Unto my toil.

אברהם שלונסקי
עמל


הַלְבִּישִׁינִי, אִמָּא כְּשֵׁרָה, כְּתֹנֶת־פַּסִּים לְתִפְאֶרֶת
וְעִם שַׁחֲרִית הוֹבִילִינִי אֱלֵי עָמָל.

עוֹטְפָה אַרְצִי אוֹר כַּטַּלִית.
בָּתִּים נִצְּבוּ כַּטּוֹטָפוֹת.
וְכִרְצוּעוֹת־תְּפִילִין גוֹלְשִׁים כְּבִישִׁים, סָלְלוּ כַּפַּיִם.

תְּפִלַּת שַׁחֲרִית פֹּה תִּתְפַּלֵּל קִרְיָה נָאָה אֱלֵי בּוֹרְאָהּ.
וּבַבּוֹרְאִים
בְּנֵךְ אַבְרָהָם,
פַּיְטָן סוֹלֵל בְּיִשְׂרָאֵל.
  
וּבָעֶרֶב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יָשׁוּב אַבָּא מִסִּבְלוֹתָיו
וְכִתְפִלָּה יִלְחַשׁ נַחַת:
הֲבֵן יַקִּיר לִי אַבְרָהָם,
עוֹר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת.
הַלְלוּיָהּ.
  
הַלְבִּישִׁינִי, אִמָּא כְּשֵׁרָה, כְּתֹנֶת־פַּסִּים לְתִפְאֶרֶת
וְעִם שַׁחֲרִית הוֹבִילִינִי
אֱלֵי עָמָל.

Feb 042015
 

Yaakov Steinberg (1887 – 1947)
The World’s No Enclosed Garden

The world’s no enclosed garden; when strife strikes, when you’re greying,
Then your halcyon grief will meet seven joys preying.

Old age strides with no hurry; in oases of the aging
Swarms of heresy’s scorpions and cruel derision are raging.

So in silence you’ll ponder: how my path’s been forsaken —
And beyond the mob’s roar with great tumult awakens.

With a riddle you’ll wake: the age rolled up and ended —
And the Hyades thrown off, to Sheol descended.

Yet in clear evening’s hush sing the stars with elation,
Just the fringe of a parable divides each constellation.

None are separate, none fall back; one ordained to decay
Sees the grave and falls silent; lets his heavens hold sway.

יעקב שטיינברג
לא גן נעול

 
לֹא גַּן נָעוּל הָעוֹלָם; בְּיוֹם צַר לְעֵת שֵׂיבָה
שֶׁבַע שְׂמָחוֹת יָצֵרוּ אֶת תּוּגָתְךָ הַשְּׁלֵוָה.
 
שֶׁפִי תִּצְעַד הַזִּקְנָה; גַּם בִּנְאוֹת הַמַּזְקִינִים
שׁוֹרֵץ שֶׂפֶק אַכְזָרִי עִם עַקְרַבֵּי הַמִּינִים.
 
דּוּמָם תֵּשֵׁב וּתְהַרְהֵר: שָׁבְתָה דַּרְכִּי הַסְּלוּלָה —
וּמֵעֵבֶר לָהּ יַעַל הֲמוֹן־עַם בַּהֲמֻלָּה.
 
בֹּקֶר תָּקִיץ וְתָחוּד: תְּקוּפָה אַחַת נָגֹלָּה —
וּבְנֵי־עָשׁ בְּשׁוּלֶיהָ כְּבָר נִנְעָרִים שְׁאוֹלָה.
 
אַךְ בִּשְׁקֹט עֶרֶב בָּהִיר רַנִּים יַחַד מַזָּלוֹת,
וּבֵין מַזָּל לְמַזָּל רַק כִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת.
 
אָז אֵין נִבְדָּל וָשָׁב; וַאֲשֶׁר נִשְׁפַּט לָרָקָב —
רוֹאֶה קֶבֶר וּמַחֲרִישׁ וּמִתְאַפֵּק אֶל שְׁחָקָיו.
י

Transliteration/תעתיק:

Lo gan nó’ul ho-óylom; be-yóym tzar le-eis séivoh
Sheva smókhoys yatzéiru es tugóskho ha-shléivoh.

Shéfi títzad ha-zíknoh; gam binóys ha-mazkínim
Shóyretz séfek akhzóri im akrábei ha-mínim.

Dumom téishev us’hárher: shóvsoh darki ha-slúloh —
U-mei-éver loh yá’al hamoyn-ám ba-hamúloh.

Boyker tókitz ve-sókhud: tekúfoh ákhas nagóyloh —
Uvnei-ósh be-shuléiho kvór ninórim she’óyloh.

Akh bishkóyt erev bóhir ranim yákhad mazóloys,
Uvein mázol le-mázol rak kigvúl ha-nimshóloys.

Oz ein nívdol vo-shóv; va’asher níshpat lo-rókov —
Royeh kéver u-mákhrish u-misápeik el shekhókov.

May 162014
 

Yaakov Fichman (1881 – 1958)
Tevet

Tevet. While yet night a chain
Of clouds on the sea gloomy grows —
Like the edge of a forest, restrained,
Like a magical castle’s bright glow.

Before stands a day pure, unstained
Eager is she1 for the meadow;
She weaves with the hush of the plain
A sycamore, her secret none know.

With the hush of the verdure cascades
Elation, and softly a wanderer goes
Enthralled by this castle of evening
Like a hint of it towards his house flows.

יעקב פיכמן
טבת

 
טֵבֵת. מִבְּעוֹד לֵיל שַׁרְשֶׁרֶת
עָבִים עַל הַיָּם עוֹגְמָה —
כִּפְאַת־יְעָרִים מְהֻרְהֶרֶת,
כְּזֹהַר טִירָה קְסוּמָה.
 
וְיֵשׁ יוֹם תָּמִים מִנֶּגֶד
הִיא כֹה לַשְּׁפֵלָה חָדָה;
בְּאֵלֶם שָׂדוֹת אוֹרֶגֶת
שִׁקְמָה נִשְׁכָּחָה סוֹדָהּ.
 
בְּאֵלֶם דְּשָׁאִים נִגֶּרֶת
רִנָּה, וְנוֹדֵד יִפְסַע
נִפְעָם מוּל טִירַת־הָעֶרֶב
כְּמוֹ אֶל בֵּיתוֹ רִמְזָהּ.
י

Transliteration/תעתיק:

Téivet. Mibʕód leil sharshéret
ʕavím ʕal ha-yám ʕogmáh —
Kif’át yeʕarím mehurhéret,
Ke-zóhar tiráh qesumáh.

Ve-yéish yom tamím mi-néged
Hi khoh lashfeiláh ḥadáh;
Be-‘éilem sadót ‘oréget
Shiqmáh nishkeḥáh sodáh.

Be-‘éilem desha’ím nigéret
Rináh, ve-nodéid yifsáʕ
Nifʕám mul tirát ha-ʕérev
Kemó ‘el beitó rimzáh.

  1. The month of Tevet (December-January).
May 012014
 

Yaakov Fichman was one of those guys who started out writing in Ashkenazi Hebrew and then switched to the new Israeli accent (Bialik also tried this and notably failed). Benjamin Harshav says this one is in the Israeli accent — I kind of like it better in Ashkenazis, which probably means Fichman was fighting with the voice of the Ashkenaziyah muse in his head just like Bialik was, but I won’t argue with Benjamin Harshav when it comes to questions of poetic form and style. Now, as far as translation goes, I will fucking fight him on the beaches. Him and his wife. Bring it, Hrushovsky.

Yaakov Fichman (1881 – 1958)
For the Day’s Ire Shall Slacken

It’s not sadness in sunset, the blaze of the ire
Of the day going slack, it’s softness and wonder;
It’s the last of the stones sinking deep in the gyre,
It’s the last of the weight now slow slipping under.

Each daylight-struck blossom shall listen, asway,
Its veins again flowing with song strong as thunder;
Each footfall’s soft echo, like songs far away,
And ev’ry man’s heart now for singing made stronger.

Now sing out, my heart! For the hour’s grown late,
Filled full of silence, whispers veiled lie in wait.
And the song ripe as fruit here forgotten now dwells; —

Like a wave, in the arms of a sun asleep — swells,
Plucked from its stone by the touch of the night,
To expanses eternal, ne’er known by day’s light.

יעקב פיכמן
כי ירף זעף יום

 
לֹא עֶצֶב הוּא בִּשְׁקֹעַ יוֹם וְלַהַט
זַעְפּוֹ יִרְפֶּה, כִּי רֹךְ וְתִמָּהוֹן;
זוֹ אֶבֶן אַחֲרוֹנָה בַּתְּהוֹם שׁוֹקַעַת,
זֶה אַט צוֹנֵחַ כֹּבֶד אַחֲרוֹן.
 
כָּל צִיץ נְגוּעַ־יוֹם יַקְשִׁיב בְּרַעַד
עוֹרְקָיו שׁוּב רְנָנָה זֹרְמָה וָאוֹן;
כְּשִׁיר בָּא מֵרָחוֹק אָז הֵד כָּל צַעַד,
וְלֵב אָדָם רַק אָז יִכְשָׁר לָרֹן.
 
רֹן, לְבָבִי! שָׁעָה זוֹ מְאֻחֶרֶת
מָלְאָה, עִם הַדְּמָמָה, הֶמְיָה נִסְתֶּרֶת.
הַשִׁיר בָּשֵׁל כִּפְרִי עַל בַּד נִשְׁכַּח; —
 
כְּגַל, בִּזְרוֹעוֹת שֶׁמֶשׁ נָם, — תָּפַח,
נִתְלַשׁ לְמַגַּע־עֶרֶב מִסַּלְעוֹ,
מוּל רַחַב־אֵל, אוֹר יוֹם לֹא יְדָעוֹ.
י

Transliteration/תעתיק:

Lo ʕétzev hu bishqóaʕ yom ve-láhat
Zaʕpó yirpéh, ki rokh ve-timahón;
Zo ‘éven ‘aḥaronáh bathóm shoqáʕat,
Zeh ‘at tzonéiaḥ kóved ‘aḥarón.

Kol tzitz negúaʕ yom yaqshív be-ráʕad
ʕorqáv shuv renanáh zormáh va-‘ón;
Ke-shír ba mei-raḥóq ‘az heid kol tzáʕad,
Ve-léiv ‘adám raq ‘az yikhshár la-rón.

Ron, levaví! Shaʕáh zo me’uḥéret
Mal’áh, ʕim ha-demamáh, hemyáh nistéret.
Ha-shír bashéil kifrí ʕal bad nishkáḥ; —

Ke-gál, bizroʕót shémesh nam — tafáḥ,
Nitlásh le-mágaʕ ʕérev mi-salʕó,
Mul ráḥav ‘eil, ‘or yom lo yedaʕó.

Apr 302013
 

Israel’s (or, um, Ottoman Palestine’s) first native-born lady poet!

Esther Raab (1894 – 1981)
My Heart’s with Your Dews, O Homeland

My heart’s with your dews, O homeland,
At night upon fields full of brambles,
And to aromas of cypress and towards dampened nettles
A clandestine wing I’ll extend.
Soft cradles of sand are your pathways
Spread out ‘tween acacia hedges,
As if on purest silk
I shall roam them forever
Under spells never lifted,
And transparent firmaments whisper
O’er the dark of a sea of trees frozen.

אסתר ראב
לבי עם טלליך, מולדת

 
לִבִּי עִם טְלָלַיִךְ, מוֹלֶדֶת,
בַּלַּיְלָה עַל שְׂדוֹת חֲרֻלִּים,
וּלְרֵיחוֹת בְּרוֹשִׁים וְקִמּוֹשׁ לַח
כָּנָף חֲבוּיָה אֲנִי אֶפְרֹשׁ.
עֲרִיסוֹת־חוֹל רַכּוֹת דְּרָכַיִךְ
בֵּין גִּדְרוֹת הַשִּׁטָּה שְׁטוּחוֹת,
כְּעַל פְּנֵי מֶשִׁי צַח
לְעוֹלָם בָּם אָנוּעַ
אֲחוּזַת קֶסֶם לֹא־נִפְתָּר,
וּרְקִיעִים שְׁקוּפִים רוֹחֲשִׁים
עַל מַחֲשַׁכֵּי יָם עֵצִים שֶׁקָּפָא.
י

Transliteration/תעתיק:

Libí ʕim telaláyikh, molédet,
Ba-láilah ʕal sedót ḥarulím,
U-le-reiḥót beroshím ve-kimósh laḥ
Kanáf ḥavuyáh ‘aní ‘efrósh.
ʕarisót-ḥol rakót derakháyikh
Bein gidrót ha-shitáh shetuḥót,
Ke-ʕál penéi méshi tzaḥ
Le-ʕolám bam ‘anúaʕ
‘Aḥuzát késem lo-niftár,
U-rekiʕím shekufím roḥashím
ʕal maḥashakéi yam ʕeitzím she-kafá.

Jan 102013
 

A loose sonnet in Ashkenazi Hebrew, relying on slant rhymes rather than perfect rhymes. Since it adopts its main character and its plot from the Song of Songs, I love it. Like crazy. I’m so easy.

Really. The one problem with being a Hebrew poet is that the bar was set very high, very early. As Rabbi Akiva said, “the entire world itself is not as worthy as the day the Song of Songs was given to Israel; for all the Writings are holy, and the Song of Songs is the holy of holies.”1 Every Hebrew poet since, in a way, has been going on after Hendrix at Monterey. Anyway. Yaakov Fichman!

Yaakov Fichman (1881 – 1958)
Shulamite

You are the Shulamite. A bird lost in the vineyard,
a heart that has blossomed in a land long abandoned,
on the mountains of spices, astray on your road,
you seek out your lover, afflicted.

Your brothers did shame you – is that why you’re stirred?
A few shepherds teased you, and so you’re dejected?
Unique in your innocence, as with a sword
you cleave the world’s heart. You’re beloved.

The day’s tanned your cheeks, and night has made riper
in shadows your chalice, a dizzying flower,
and poured out delight in the clefts of your garden.

How has your lover, among the rocks wandering,
not yet found your path – when the scent of your spring
is flowing like myrrh over Judah and Zion?

יעקב פיכמן
שולמית

 
אַתְּ שׁוּלַמִּית. צִפּוֹר שְׁכוּחָה בַּכֶּרֶם.
אַתְּ לֵב פָּרַח בְּאֶרֶץ עֲזוּבָה.
וּבֵין הָרֵי־בְשָׂמִים, אוֹבֶדֶת דֶּרֶךְ,
אַתְּ לְדוֹדֵךְ שׁוֹאֶלֶת כּוֹאֲבָה.
 
הַעַל כִּי הִכְלִימוּךְ אַחַיִךְ אַתְּ נִסְעֶרֶת,
כִּי הָרוֹעִים סָנְטוּ בָךְ אַתְּ דָּוָה —
וְאַתְּ אַחַת בְּתֹם־חִנֵּךְ כִּבְחֶרֶב
גּוֹזֶרֶת לֵב עוֹלָם. אַתְּ אֲהוּבָה.
 
הַיּוֹם שָׁזַף לֶחְיֵךְ וְלֵיל בִּכֵּר
בַּצֵּל גְּבִיעֵךְ, כְּפֶרַח מְשַׁכֵּר,
בְּכָל סִתְרֵי גַנֵּךְ יָצַק חֶמְדָּה.
 
אֵיךְ לֹא מָצָא בַּסֶּלַע נְתִיבֵךְ
דּוֹדֵךְ עַד כֹּה — וְרֵיחַ אֲבִיבֵךְ,
כְּמוֹר עוֹבֵר כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה!
י

Transliteration/תעתיק:

At shulámis. Tzípoyr shkhúkhoh ba-kérem.
At leiv pórakh be-éretz azúvoh.
U-véin hórei vesómim, oyvédes dérekh,
At le-dóydeikh shoyéles koyávah.

Ha-ál ki hikhlímukh akháyikh at niséres,
Ki ha-róyim sóntu vokh at dóvoh —
Ve-át ákhas be-sóym khíneikh kivkhérev
Goyzéres leiv óylom. At ahúvoh.

Ha-yóym shózaf lékhyeikh ve-léil bíkeir
Ba-tzéil geví’eikh, ke-férakh meshákeir,
Be-khól sísrei gáneikh, yótzak khémdoh.

Eikh loy mótzo ba-séla nesíveikh
Dóydeikh ad koy — ve-réiakh avíveikh,
Ke-móyr óyveir kol éretz yehúdoh!

  1. Mishnah Yadayim, 3:5.
Nov 202012
 

Amphibrachs! So many amphibrachs! So Ashkenazis! Also, God as a blacksmith — hell of Bialik, dude. “Ve-yonef patishoy u-ve-halmus anok, eil koro la-koyakh va-yishoym khezok…”

Uri Tzvi Greenberg (1896 – 1981)
With My God the Smith

Like chapters of prophecy, my days are blazing with every epiphany

Among them my body’s a lump of raw metal for forging.
And standing above me, my smith-God is hamm’ring with might:
Each wound time cut in me is open before him and gouging
And show’ring in sparks made of moments a bound fire’s light.

And this is my fate and my sentence ’til dusk on the road.
And when I return to cast my hammered lump on the bed,
My mouth is a wound that yawns open and abscessed.
And naked I speak to my God: “Your hard work never slowed.
Night now has fallen — so let us both rest.”

אורי צבי גרינברג
עם אלי הנפח


כְּפִרְקֵי נְבוּאָה בֹּועֲרִים יְמוֹתַי בְּכָל הַגִּלּוּיִים

וְגוּפִי בֵינֵיהֶם כְּגוּשׁ הַמַּתֶּכֶת לְהִתּוּךְ.
וְעָלַי עוֹמֵד אֵלִי הַנַפָּח וּמַכֶּה בִּגְבוּרָה:
כָּל פֶּצַע, שֶׁחָתַךְ הַזְּמָן בִּי, פּוֹתֵחַ לוֹ חִתּוּךְ
וּפוֹלֵט בְּגִצֵּי רְגָעִים הָאֵשׁ הָעֲצוּרָה.

זֶהוּ גוֹרָלִי־מִשְׁפָּטִי עַד עֶרֶב בַּדָּרֶךְ.
וּבְשׁוּבִי לְהָטִיל אֶת גּוּשִׁי הַמֻּכֶּה עַל עֶרֶשׂ,
פִּי — פֶּצַע פָּתוּחַ.
וְ עֵ י ר וֹ ם אֲדַבֵּר עִם אֵלִי: עָבַדְתָּ בְּפָרֶךְ.
עַתָּה בָּא לַיְלָה: תֵּן — שְׁנֵינוּ נָנוּחַ.
י

Transliteration/תעתיק:

Ke-fírkei nevúoh bóyarim yemóysai be-khól ha-gilúim

Ve-gúfi veinéihem ke-gúsh ha-matékhes le-hítukh.
Ve-olái óymeid éili ha-nápokh u-mákeh bigvúroh:
Kol pétza, she-khósakh ha-zmón bi, poyséiakh loy khítukh
U-fóyleit be-gítzei regóim ho-éish ho-atzúroh.

Zéhu goyróli-mishpóti ad érev ba-dórekh.
Uvshúvi lehótil es gúshi ha-múkeh al éres,
Pi — pétza posúakh.
Ve-éiroym adábeir im éili: ovádta be-fórekh.
Átoh ba láiloh: tein — shnéinu nonúakh.

Nov 072012
 

The first poem from Raḥel’s first collection, Safiaḥ. Israelis love Raḥel. No contest for Israel’s favorite poet.

Raḥel (1890 – 1931)
The Wandering of the Spirit1

They day departed and went dark,
the day died out.
The heavens and the mountain heights
were cloaked with faded gold.

Around me blackened the fielded distance
the speechless distance;
Distant grew my path – my lonely path
My empty path…

Yet I won’t defy what fate decrees,
though oppressive it may be,
with joy I’ll go out towards it all,
thankful for everything!

רחל
הלך נפש

 
הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ,
דָּעַךְ הַיוֹם.
זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים
וְהָרֵי רוֹם.
 
סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת
מֶרְחָב אִלֵּם;
הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד,
שְׁבִילִי שׁוֹמֵם…
 
אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל,
גוֹרָל רוֹדֶה,
אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל,
עַל כֹּל אוֹדֶה!
י

Transliteration/תעתיק:

Ha-yóm halákh ve-heḥshíkh,
Daʕákh ha-yóm.
Zaháv muʕám tzupú sheḥakím
Ve-haréi rom.

Seviví hishḥír merḥáv sadót
Merḥáv ‘iléim;
Hirḥík shvilí — shvilí bodéid,
Shvilí shoméim…

‘Akh lo ‘amréh pi ha-gorál,
Gorál rodéh,
‘Eilékh be-gíl likrát ha-kól,
ʕal kol ‘odéh!

  1. See Ecclesiastes 6:9. In modern Hebrew, this term can also mean “mentality.”
Oct 232012
 

An ambivalent eulogy for Lehi founder Avraham Stern.

Yonatan Ratosh (1908 – 1981)
In Purple

You did not nurse my mother’s breasts, my brother
  the same oil did not anoint us.
There’s but the grave – alone and broad
into which falls star after star.
Every man whose star has died
Every man with his high heart’s pride
  — for in those days there was no king
  A man did what was right in his own eyes.

And every man — in blood shall pay.
And with his brothers pass away.
  And every man trods on the way –
  the heroes stride perdition’s verge.
And with his bones he’ll pave the way,
  the highway that ascends in purple.

You did not nurse my mother’s breasts, my brother
  the same death hasn’t found us.
There’s but the crown — alone and far.
To which each and every head must bow.
Every man with burning wrath might draw
the sword with which he’d set his law
— for in those days there was no king,
a man did what was right in his own eyes.

And every man — in blood shall pay.
And with his brothers pass away.
  And every man trods on the way –
  the heroes stride perdition’s verge.
And with his bones he’ll pave the way,
  the highway that ascends in purple.

You are the first — a dog put down.
You are the first — to walk the way:
  to tread atop the heights – alone
  to hew a grave of your very own.
You are the first when men’s blood flows
You are the first when time arose
  — for in those days there was no king
  a man did what was right with his own blood.

And every man — in blood inscribed
and every man — gathered to his tribe
and every man — his footsteps stride
as the shofar sounds, on perdition’s verge.
  And every man with his blood’s black
  will dye the blueness of the flag in purple.

יונתן רטוש
בארגמן


לֹא יָנַקְתָּ שְׁדֵי אִמִּי, אַחָא,
 וְלֹא שֶׁמֶן אֶחָד מְשָׁחָנוּ.
וְרַק הַבּוֹר — אֶחָד הוּא וְרָחָב
אֵלָיו יִפֹּל כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב.
אִישׁ וָאִישׁ וְשֶׁבֶר כּוֹכָבו
אִישׁ וָאִישׁ וְגֹבַהּ לְבָבוֹ
 — כִּי בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ
 וְאִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

וְאִישׁ וָאִישׁ — יְשַׁלֵּם בְּדָמָיו.
וְאִישׁ וָאִישׁ — יִסָּפֶה עַל אֶחָיו.
 וְאִישׁ וָאִישׁ: לְדֶּרֶךְ פְּעָמָיו —
 וְהֹלֶם גִבּוֹרִים עַל פִּי אָבְדָּן.
וְאִישׁ וָאִישׁ יְרַפֵּד בַּעֲצָמָיו
 אֵם הַדֶּרֶך הָעוֹלָה בָּאַרְגָּמָן.

לֹא יָנַקְתָּ שְׁדֵי אִמִּי, אַחָא,
 וְלֹא מָוֶת אֶחָד מְצָאָנוּ.
וְרַק הַכֶּתֶר — אֶחָד הוּא וְרָחוֹק
אֵלָיו יִשַּׁח כָּל רֹאשׁ וָרֹאשׁ כַּחֹק.
אִישׁ וָאִישׁ וְלַהַט חֲמָתוֹ
אִישׁ וָאִישׁ וְחֶרֶב מִשְׁפָּטוֹ
— כִּי בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ
וְאִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

וְאִישׁ וָאִישׁ — יְשַׁלֵּם בְּדָמָיו.
וְאִישׁ וָאִישׁ — יִסָּפֶה עַל אֶחָיו.
 וְאִישׁ וָאִישׁ: לְדֶּרֶךְ פְּעָמָיו —
 וְהֹלֶם גִבּוֹרִים עַל פִּי אָבְדָּן.
וְאִישׁ וָאִישׁ יְרַפֵּד בַּעֲצָמָיו
 אֵם הַדֶּרֶך הָעוֹלָה בָּאַרְגָּמָן.

אַתָּה רִאשֹׁון — כַּכֶּלֶב הַמּוּמָת.
אַתָּה רִאשֹׁון — בַּדֶּרֶך הָאַחַת:
 הַדּוֹרֵךְ עַל בָּמוֹתָיו — לְבַדּוֹ
 הַחוֹצֵב לוֹ קֶבֶר בְּיָדוֹ.
אַתָּה רִאשֹׁון לְשֶׁפֶךְ הַדָּמִים
אַתָּה רִאשֹׁון לְרֵאשִׁית הַיָּמִים
 — כִּי בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ
 וְאִישׁ הַיָּשָׁר בְּדָמָיו יַעֲשֶׂה.

וְאִישׁ וָאִישׁ יִכָּתֵב בְּדָמָיו
וְאִישׁ וָאִישׁ יֵאָסֵף אֶל עַמָּיו
וְאִישׁ וָאִישׁ — וְהֹלֶם פְּעָמָיו
שׁוֹפָר בַּגִבּוֹרִים עַל פִּי אָבְדָּן.
 וְאִישׁ וָאִישׁ יְצַבַּע בִּשְׁחוֹר דָּמָיו
 סוּת הַדֶּגֶל בִּתְכֹלוֹ אַרְגָּמָן.
י

Transliteration/תעתיק:

Lo yanákta shedéi ‘imí, ‘áḥa,
Ve-ló shémen ‘eḥád meshaḥánu.
Ve-rák bor – ‘eḥád hu ve-raḥáv
‘Eiláv yipól kokháv ‘aḥár kokháv.
‘Ish va-‘ísh ve-shéver kokhavó
‘Ish va-‘ísh ve-góvah levavó
– ki ba-yamím ha-héim ‘ein mélekh
Ve-‘ísh ha-yashár be-ʕeináv yaʕaséh.

Ve-‘ísh va-‘ísh – yeshaléim be-damáv.
Ve-‘ísh va-‘ísh – yisaféh ʕal ‘eḥav.
Ve-‘ísh va-‘ísh: la-dérekh peʕamáv –
Ve-hólem giborím ʕal pi ‘ovdán.
Ve-‘ísh va-‘ísh yerapéid ba-ʕatzamáv
‘Eim ha-dérekh ha-ʕoláh ba-‘argamán.

Lo yanákta shedéi ‘imí, ‘áḥa,
Ve-ló mávet ‘eḥád metza’ánu.
Ve-rák ha-kéter – ‘eḥád hu ve-raḥók
‘Eiláv yisháḥ kol rosh va-rósh ka-ḥók.
‘Ish va-‘ísh ve-láhat ḥamató
‘Ish va-‘ísh ve-ḥérev mishpató
– ki ba-yamím ha-héim ‘ein mélekh
Ve-‘ísh ha-yashár be-ʕeináv yaʕaséh.

Ve-‘ísh va-‘ísh – yeshaléim be-damáv.
Ve-‘ísh va-‘ísh – yisaféh ʕal ‘eḥav.
Ve-‘ísh va-‘ísh: la-dérekh peʕamáv –
Ve-hólem giborím ʕal pi ‘ovdán.
Ve-‘ísh va-‘ísh yerapéid ba-ʕatzamáv
‘Eim ha-dérekh ha-ʕoláh ba-‘argamán.

‘Atáh rishón – ka-kélev ha-mumát.
‘Atáh rishón – ba-dérekh ha-‘aḥát:
Ha-doréikh ʕal bamotáv – levadó
Ha-ḥotzéiv lo kéver be-yadó.
‘Atáh rishón le-shéfekh ha-damím
‘Atáh rishón le-reishít ha-yamím
– ki ba-yamím ha-héim ‘ein mélekh
Ve-‘ísh ha-yashár be-damáv yaʕaséh.

Ve-‘ísh va-‘ísh yikatéiv be-damáv.
Ve-‘ísh va-‘ísh yei’aséif ‘el ʕamáv.
Ve-‘ísh va-‘ísh – ve-hólem peʕamáv –
Shofár ba-giborím ʕal pi ‘ovdán.
Ve-‘ísh va-‘ísh yetzabáʕ bisheḥór damáv
Sut ha-dégel bitkholó ‘argamán.