May 212014
 

Yosef Tzarfati (? – 1527)
Stir Yourselves and Cry

O, stir yourselves and cry, hold like a rock,
  You House of Jacob, to the straight and clean
Abhor this furied folk of Belial
  And every part of Rome and Italy
Before you perish with their sins, before
  Their land expels and hurls you out to flee
Before the rage and wrath shall surge and rise
  Before the murk of Sheol’s depths you see
O, shake them off, awake and turn away
  O, leave this path, of Amalek be free.

יוסף צרפתי
השתעשעו ושעו

 
הִשְׁתַּעְשְׁעוּ וּשְׁעוּ כְּצוּר חִזְקוּ
 בֵּית יַעֲקֹב הַקַּב וְהַנָּקִי
גַּעֲלוּ בְעָם נִזְעָם בְּלִיַּעַל
 וּבְכָל־גְּלִיל רוֹמִי וְאִיטַלְקִי
טֶרֶם בְּחֶטְאָם תִּסְפוּ טֶרֶם
 אַרְצָם תְּגָרֶשְׁכֶם וְחוּץ תָּקִיא
טֶרֶם חֲרוֹן אַף רָם וּמִתְנַשֵּׂא
 מַשְׁפִּיל שְׁאוֹל לִרְאוֹת וּמַעְמִיקִי
הִתְנַעֲרוּ עוּרוּ פְּנוּ לָכֶם
 סֻרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי.
י

Transliteration/תעתיק:

Hishtaʕsheʕú u-shʕú ke-tzúr ḥizqú
Beit yaʕaqóv ha-qáv ve-ha-naqí
Gaʕalú ve-ʕám nizʕám beliyaʕál
Uv-khól gelí romí ve-‘italqí
Térem be-ḥet’ám tisfú térem
‘Artzám tegareshkhém ve-ḥutz taqí
Térem ḥarón ‘af ram u-mitnaséi
Mashpíl she’ól lir’ót u-maʕmiqí
Hitnaʕarú ʕúru penú lakhém
Súru redú mi-tókh ʕamaleiqí.

May 182014
 

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
I Scream to the Distance

I scream to the distance, my eyes flow with tears
  For lost is all hope and all strength within grown.
Oh, how I’m surrounded by Time’s many woes
  Encamped all around, their sharp weapons they hone.
Who’ll keep us from cold, who will be as our shade,
  In whom can we trust, lying stricken and prone?
For angels of Death choose to dwell in our land
  From God’s own directive to us they have flown!
Alas, they’ve not pitied the elder and babe,
  Throughout my whole people sheer slaughter they’ve sown.
Oh, how can we stand against this host of strife
  That blossoms around us — our souls I bemoan!
With wrath rose the lords of the land and they said
  The wealth of the Jews we shall seize as our own
‘Twas slaughter and murder for Jacob’s own flock
  Both elder and infant they slashed to the bone
Alas, for our God stands afar and aloof
  And said in his heart, “I shall leave them alone.
This nation of Jacob who chased after wind
  Their sins I won’t pardon, nor shall they atone.
And with such cruel voice and with rage and wrath’s lash
  For them peace and rest shall be ever unknown.”
And so I shed tears and beat hand upon hand
  My heart in my chest I shall cleave like a stone
To make you an off’ring, O Rock up above,
  My spirit and soul I give up to your throne;
The mercies on high for His people shall blaze,
  His kindness and good will shine as they shone.

משה בן־יואב
אזעק למרחוק

 
אֶזְעַק לְמֵרָחוֹק וְעֵינַי יִבְכְּיוּן
 כִּי אָבְדָה תִקְוָה וּמַעֲצָר כֹּחַ
הוֹי כִּי סְבָבוּנִי מְצוּקוֹת הַזְּמָן
 גָּם עָמְדוּ בַמַּחֲנֶה שָׁטֹחַ
מִי יִהְיֶה מַחֲסֶה לְצִנָּה אוֹ לְצֵל
 לָנוּ וְעַל־מִי נִבְטְחָה בָטֹחַ
כִּי מַלְאֲכֵי מָוֶת בְּאַרְצִי יִשְׁכְּבוּ
 מֵהָאֱלֹהִים שֻׁלְּחוּ שָׁלֹחַ
אוֹי כִּי עֲלֵי זָקֵן וְטַף לֹא יַחְמְלוּ
 כִּי כָל־קְהָלִי יִרְצְחוּ רָצֹחַ
אוֹיָה לְנַפְשֵׁנוּ וְאֵיכָה נַעֲמֹד
 כִּי הַמְּבוּכוֹת פָּרְחוּ פָרֹחַ
קָמוּ נְגִידֵי עַם בְּזַעַם יֹאמְרוּ
 הוֹן הַיְּהוּדִים נִלְקְחָה לָקֹחַ
הֶרֶג וְאָבְדָן אֶל־קְהַל עַם יַעֲקֹב
 זָקֵן וְטַף יִנָּתְחוּ נָתֹחַ
אוֹי כִּי אֱלֹהֵינוּ בְּרָחוֹק יַעֲמֹד
 אָמַר בְּלִבּוֹ אֶזְנְחָה זָנֹחַ
עַם יַעֲקֹב כִּי רָדְפוּ הֶבֶל וְרִיק
 חֶטְאָם אֲנִי לֹא אֶסְלְחָה סָלֹחַ
אֵיכָה בְּקוֹל רָעָה וְשׁוֹט זַעַם וְאַף
 לֹא יִמְצְאוּ הַשְׁקֵט וְלֹא מָנוֹחַ
עַל־כֵּן אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַכֶּה כַף בְּכַף
 לִבִּי בְקִרְבִּי אֶפְלְחָה פָלֹחַ
מִלַּעֲשׂוֹת זֶבַח לְךָ עֶלְיוֹן וְצוּר
 רוּחִי וְנַפְשִׁי אֶזְבְּחָה זָבֹחַ
כִּי רַחֲמֵי עֶלְיוֹן לְעַמּוֹ יִכְמְרוּ
 חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִזְרְחוּ זָרֹחַ.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Ezʕáq le-mei-raḥóq ve-ʕeinái yivke’ún
Ki ‘avdáh tiqváh u-maʕatzár kóaḥ
Hoi ki sevavúni metzuqót ha-zmán
Gam ʕamdú va-maḥanéh shatóaḥ
Mi yihyéh maḥaséh le-tzináh ‘o le-tzéil
Lánu ve-ʕal mi nivteḥáh vatóaḥ
Ki mal’akhéi mávet be-‘artzí yishkevú
Mei-ha-‘elohím shulḥú shalóaḥ
‘Oi ki ʕaléi zaqéin ve-táf lo yaḥmelú
Ki khol qehalí yirtzeḥu ratzóaḥ
‘Oyáh le-nafshéinu ve-‘eikháh naʕamód
Ki ha-mevukhót parḥú faróaḥ
Qámu negidéi ʕam be-záʕam yomrú
Hon ha-yehudím nilqeḥáh laqóaḥ
Héreg ve-‘ovdán ‘el-qehál ʕam yaʕaqóv
Zaqéin ve-táf yinatḥú natóaḥ
‘Oi ki ‘elohéinu be-raḥóq yaʕamód
‘Amár be-libó ‘ezneḥáh zanóaḥ
ʕam yaʕaqóv ki radfú hével ve-ríq
Ḥet’ám ‘aní lo ‘esleḥáh salóaḥ
‘Eikháh be-qól raʕáh ve-shót záʕam ve-‘áf
Lo yimtze’ú hashqéit ve-ló manóaḥ
ʕal kein ‘aní ‘evkéh ve-‘akéh khaf be-kháf
Libí ve-qirbí ‘efleḥáh falóaḥ
Mi-laʕasót zévaḥ lekhá ʕelyón ve-tzúr
Ruḥí ve-nafshí ‘ezbeḥáh zavóaḥ
Ki raḥaméi ʕelyón le-ʕamó yikhmerú
Ḥasdó ve-tuvó yizreḥú zaróaḥ.

May 072014
 

A selection from that less lovely, but not entirely unpopular Hebrew poetic genre of pulmus nashim, the critique of women. Not that I’m defending it (or particularly feel the need to, I’m just translating here), but it’s a genre you actually find in a lot of the era in question’s poetry, whatever the language. It’s a bit strange to me that poets could write breathtaking love poetry with the same pen, but it seems that in order to be considered a well-rounded poet, you had to try your hand at all the contemporary styles.

Shmuel Archevolti (1515 – 1611)
A Wicked Woman’s Cunning Snare

A wicked woman’s cunning snare / for him who wanders without care / is spread, and wholly unaware / a curse shall fall on his affairs
His light goes dim, he goes astray / along his paths his head’s asway / she sets his feet in pits of clay / she’ll block his ev’ry route and way.

שמואל ארקוולטי
מצודת אשה רעה

 
מְצֻדַת אִשָּׁה רָעָה / לְרַגְלֵי בַשָּׁוְא נִתְעָה / פְּרוּשָׂה, וּלְאֵין דֵּעָה / מְאֵרָה בִפְעֻלּוֹתָיו
לְהַחְשִׁיךְ אוֹרוֹ עָלָיו / מְנוֹד רֹאשׁ עַל־כָּל שׁוּלָיו / וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָיו / וְתִשְׁמֹר כָּל־אָרְחוֹתָיו.
י

Transliteration/תעתיק:

Metzudát ‘isháh raʕáh / le-ragléi va-sháv nitʕáh / perusáh, u-le-‘éin deiʕáh / me’eiráh vifʕulotáv
Lehaḥshíkh ‘oró ʕaláv / menód rosh ʕal kol shuláv / ve-taséim ba-sád ragláv / ve-tishmór kol ‘orḥotáv.

May 052014
 

Moshe ben Yoav: the unfuckwiddable.

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
Against Satan I’d Stand

Against Satan I’d stand / and the great and the meek / with my spear and I’d wreak / utter havoc, dismay
Like a crow with a sword / and a net and a bow / sharp arrows to harrow / on my path, on my way
I will burst every breach / and fell foes of strength leeched / and I’ll hiss like a snake / with each word that I say.
משה בן־יואב
אני קם לשטן

 
אֲנִי קָם לְשָׂטָן / לְגָדוֹל וְקָטָן / בְּרֹמַח וְאֶהְיֶה / לְמַשְׁחִית בְּחַרְבִּי
כְּאוֹרֵב בְּחֶרֶב / וְרֶשֶׁת וְקֶשֶׁת / וְחִצִּים חֲצוּצִים / בְּאֹרַח נְתִיבִי
וְאֶפְרֹץ פְּרָצִים / וְאַפִּיל רְצוּצִים / וְלַחַשׁ כְּנַחַשׁ / אֲמָרַי וְנִיבִי
י

Transliteration/תעתיק:

‘Aní qam le-satán / le-gadól ve-qatán / be-rómaḥ ve-‘ehyéh / le-mashḥít be-ḥarbí
Ke-‘oréiv be-ḥérev / ve-réshet ve-qéshet / ve-ḥitzím ḥatzutzím / be-‘óraḥ netiví
Ve-‘efrótz peratzím / ve-‘apíl retzutzím / ve-láḥash ke-náḥash / ‘amarái ve-niví.

Apr 182014
 

Moshe ben Yoav (after 1506 – after 1569)
Fawns and Does Have Made Me Ill

The company of fawns and does has made me ill;
Their touch to me is like the touch of vermin.
I’m sick of life, no longer shall I turn in
To girls the pleasure of my wealth and earthly will.

They cheat my soul when taking all their fill;
They seem like dogs whose tongues loll out in yearning.
To me they’re Satan, breaching walls and burning,
And so this tune, like pilgrims’ Psalms, I gladly trill.

To you who dwell on earth, it’s time that you grew wise:
And so regard all graceful maids as vile:
To sit with them is sitting with a tiger.

Each doe shall sit alone, without her loves she cries,
Ended, stricken, weak, and shocked, consumed by bile.
The crows and eagles know the way to prize her.

משה בן־יואב
אמאס אני עפרות

 
אֶמְאַס אֲנִי עָפְרוֹת וְחֶבְרַת יַעֲלוֹת־
הַחֵן וּמַגָּעָם כְּמַגַּע שָׁרֶץ
קַצְתִּי בְחַיַּי, אֶל־בְּנוֹת הָאָרֶץ
עוֹד תֵּת מְשׂוֹשׂ הוֹנִי וְאוֹנִי נַחֲלוֹת.
 
כִּי אַחֲרֵי קַחְתָּן בְּנַפְשִׁי מוֹעֲלוֹת
גַּם כִּדְמוּת כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ חוֹרֵץ
הֵמָּה לְשָׂטָן לִי וְלִפְרֹץ פָּרֶץ
עַל־כֵּן זְמִיר אָשִׁיר כְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
 
אֶל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל: הֲכִי נִתְחַכְּמָה
עַל־כֵּן בְּתוּלוֹת חֵן רְאוּ נִגְעָלָה
שֶׁבֶת בְּחֶבְרָתָן כְּחֶבְרַת שָׁחַל.
 
כָּל־יַעֲלָה תֵשֵׁב בְּאֵין דּוֹד שׁוֹמֲמָה
סָפָה וְרָפָה עֻלְּפָה נִבְהָלָה
גַּם יִקְּרוּהָ נֶשֶׁר וְעוֹרְבֵי נָחַל.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Em’ás ‘aní ʕafrót ve-ḥevrát yaʕalót
ha-ḥéin u-magaʕám ke-mágaʕ sháretz
Kátzti ve-ḥayái, ‘el benót ha-‘áretz
ʕod teit mesós honí ve-‘oní naḥalót.

Ki ‘aḥaréi qaḥtán be-nafshí moʕalót
Gam ki-demút kélev leshonó ḥoréitz
Héimah le-satán li ve-lifrótz páretz
ʕal-kéin zemír ‘ashír ke-shír ha-maʕalót.

‘El yoshvéi teivéil: hakhí nitḥakmáh
ʕal kein betulót ḥein re’ú nigʕaláh
Shévet be-ḥevratán ke-ḥevrát sháḥal.

Kol yaʕaláh teishéiv be-‘éin dud shomamáh
Safáh rafáh ʕulfáh nivhaláh
Gam yiqrúha nésher ve-ʕorvéi náḥal.

Dec 102013
 

You’re going to die.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
Time Shall Reap

Time shall reap, and never shall think to restore,
All the grace that once he had sown ‘cross your brow;
The high throne that you thought was yours evermore
Will be brought in the end to Sheol, I vow;
And this rope that your glory’s bound me with sure
Time will cut with hooks and the shares of his plow;
It is Time who casts down, who lifts and renews,
And who metes out fair judgment to the abused.

יוסף צרפתי
זמן החן אשר זרע במצחך


זְמַן הַחֵן אֲשֶׁר זָרַע בְּמִצְחֵךְ
יְאַסְּפֵהוּ וְלֹא יוֹסִיף לְתִתּוֹ
וְכֵס גָּבְהֵךְ אֲשֶׁר חָשַׁבְתְּ לְנִצְחֵךְ
שְׁאוֹל יוּרַד בְּבֹא יוֹמוֹ וְעִתּוֹ
וְחֶבֶל בּוֹ קְשַׁרְתִּינִי בְּנִצְחֵךְ
זְמָן יִכְרֹת בְּמַזְמַרְתּוֹ וְאֵתוֹ
זְמַן מַשְׁפִּיל זְמַן מֵרִים וּמֵקִים
וְעוֹשֶׂה דִין וּמִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים.
י

Transliteration/תעתיק:

Zemán ha-ḥéin ‘ashér zaráʕ be-mitzḥéikh
Ye’asféihu ve-ló yosíf letitó
Ve-khéis govhéikh ‘ashér ḥashávt le-nitzḥéikh
She’ól yurád be-vó yomó ve-ʕitó
Ve-ḥével bo qeshartíni be-nitzḥéikh
Zemán yikhrót be-mazmartó ve-‘eitó
Zemán mashpíl zemán meirím u-meiqím
Ve-ʕoséh din u-mishpát la-ʕashuqím.

Oct 312013
 

BREAKING: semi-living depressive romantic translates certainly dead depressive romantic; Earth continues to orbit sun at even clip.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
Behold, My Fawn

Behold, my fawn, are you not built on the dust,
Is not the dust your journey’s end and demise?
Your glories vainly fade and end, once robust,
As through your body’s flesh will work worms and flies.
Cruel time still licks at your feet’s dust, though you’re just
A young gazelle that age shall crush down to size.
And see, your back lacks all support, see your stain,
And take no pride in your grace or form e’er again.

יוסף צרפתי
ראי עפרה

 
רְאִי עָפְרָה הֲכִי עָפָר יְסוֹדֵךְ
וְאֶל עָפָר תְּשׁוּבָתֵךְ וְסוֹפֵךְ
וְסָף הוֹדֵךְ וְתַם לָרִיק כְּבוֹדֵךְ
בְּבֹא רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּגוּפֵךְ
זְמָן יִלְחֹךְ עֲפַר רַגְלֵךְ בְּעוֹדֵךְ
צְבִיַּת־חֵן וְעֵת זִקְנָה יְשׁוּפֵךְ
חֲזִי חֶסְרוֹן יְסוֹד גֵּוֵךְ וְדָפְיֵךְ
וְאַל־תִּגְאִי לְטוּב מַרְאֵךְ וְיָפְיֵךְ.
י

Transliteration/תעתיק:

Re’í ʕofráh hakhí ʕafár yesodéikh
Ve-‘él ʕafár teshuvatéikh ve-soféikh
Ve-sáf hodéikh ve-tám la-ríq kevodéikh
Be-vó rimáh ve-toleiʕáh be-guféikh
Zemán yilḥókh ʕafár ragléikh be-ʕodéikh
Tzeviyát ḥein ve-ʕéit ziknáh yeshuféikh
Ḥazí ḥesrón yesód geivéikh ve-dofyéikh
Ve-‘ál tig’í le-túv mar’éikh ve-yofyéikh.

May 232013
 

You know this is pretty much the only place to find Yosef Tzarfati poems on the Internet in Hebrew, let alone English? I don’t even think most of these have been translated in any medium, except the small handful in the Penguin Book of Hebrew Verse. It’s a valuable public service I’m doing.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
I See a Gazelle

I see a gazelle who ascends far above
  All young fawns of grace, from my refuge I fly,
Lest she make for me a tight snare from her locks,
  Lest I’m felled by arrows from her great supply.
Alone she has reigned over all graceful girls,
  Two lights, like a crown, ring her forehead on high.
She’s beauty by nature, without her all girls
  Would have to be cleaned off with whitewash and lye.

יוסף צרפתי
אראה צביה

 
אֵרְאֶה צְבִיָּה עָלְתָה עַל־יֶתֶר
 כָּל־יַעֲלוֹת הַחֵן וְאֶבְרַח סֵתֶר
פֶּן־תַּעֲשֶׁה רֶשֶׁת בְּשַׂעְרָהּ לִי וּפֶן־
 אֶפֹּל בְּחִצִּים כּוֹנֲנָה עַל־יֶתֶר
זֹאת מָלְכָה עַל־כָּל־בְּנוֹת הַחֵן וְעַל־
 רֹאשָׁהּ שְׁנֵי אוֹרִים וְכִדְמוּת כֶּתֶר
יָפָה בְטִבְעָהּ הִיא וּבִלְתָּהּ כָּל־בְּנוֹת
 הַחֵן תְּכַבֵּסְנָה בְסִיד וּבְנֶתֶר.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Eir’éh tzeviyáh ʕaltáh ʕal yéter
Kol yaʕalót ha-ḥéin ve-‘evráḥ séiter
Pen taʕaséh réshet be-saʕráh li u-fén
‘Epól ve-ḥitzím konanáh ʕal yéter
Zot malkháh ʕal kol benót ha-ḥein ve-ʕál
Rosháh shenéi ‘orím ve-khi-demút kéter
Yafáh ve-tivʕáh hi u-viltáh kol benót
Ha-ḥein tekhabéisnah ve-síd u-ve-néter.

May 122013
 

It’s my favorite Roman/Florentine again!

Yosef Tzarfati (? – 1527)
My Gazelle, I Shall Flee

My gazelle, I shall flee from girls of my age
  For all shapely women you make appear veiled;
With your beauty you laughed at the stars on high,
  And the sun underneath your heel you have crushed.
For days you have hunted your prey — my own mind,
  For my ev’ry thought your tight nets you have spread.
And my soul is crushed as it leans towards your lust,
  With thoughts of your love it has been overweighed.
To the sight of your grace, my heart’s joy, I’ll pray:
  ”Be kind, please show mercy,” I’ll tell it aloud,
“And your mistress’ heart, please turn towards my plea —
  And pity the soul in her footsteps’ mud ground.”
My dear, if I’d have but your tidings I’d scorn
  The sun in the heavens, the land most despised;
I won’t even sense if you choose me — will not
  My own flesh be before all my comrades abhorred?
The vapor of all the world’s matter I seem;
  You alone shall be in my treasuries concealed.
Among lions’ jaws I’d not fear for my soul,
  As between your arms I would find my escape.
For your beauty I’d trade the treetops and palms,
  In pleading your value, gorgeous as myrtles.
Glory without you against you’s disgraceful,
  Before you all charms of the world are consumed.
Please may it be that I perish tomorrow
  And not have to taste of this world one more crumb,
And would that this doe of grace be mine today,
  Enticed, or brought in to me, or made to stay!

יוסף צרפתי
צביה מבנות דורי

 
צְבִיָּה מִבְּנוֹת דּוֹרִי אֲנוּסָה
 אֲשֶׁר שַׂמְתְּ כָּל־יְפַת־תֹּאַר מְכֻסָּה
וְצָחַקְתְּ אֶל־צְבָא מָרוֹם בְּיָפְיֵךְ
 וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּכַף רַגְלֵךְ דְּרוּסָה
תְּמוֹל לָכְדָה מְצוּדָתֵךְ זְמָמַי
 וְרִשְׁתֵּךְ עַל־מְזִמּוֹתַי פְּרוּסָה
וְנַפְשִׁי גָרְסָה אֶל־תַּאֲוָתֵךְ
 בְּמַשָּׂא מַחְשְׁבוֹת חִשְׁקֵךְ עֲמוּסָה
פְּנֵי חַסְדֵּךְ מְשׂוֹשׂ לִבִּי אֲפַלֵּל
 וְאֹמְרָה נָא חֲמֹל עָלַי וְחוּסָה
וְהַטֵּה לֵב גְּבִרְתֵּךְ אֶל־צְלוֹתִי
 לְחֹן נֶפֶשׁ בְּטִיט נַעְלָהּ רְמוּסָה
יְדִידָה אִם שְׁלוֹמֵךְ לִי, אֲבַזֶּה
 חַמַת שַׁחַק וְגַם אֶרֶץ כְּעוּסָה
וְלֹא אָחוּשׁ בְּבָחְרֵךְ בִּי הֲתִהְיֶה
 גְּוִיָּתִי לְכָל־יוֹדְעַי מְאוּסָה
לְהֶבֶל כָּל־רְכוּשׁ תֵּבֵל אֲדַמֶה
 לְבַד תִּהְיִי בְאוֹצְרוֹתַי כְּמוּסָה
וְלֹא אִירָא לְנַפְשִׁי תּוֹךְ לְבָאִים
 בְּמָצְאִי בֵין זְרֹעַיִךְ מְנוּסָה
בְּיָפְיֵךְ אַחֲלִיף תָּמָר וְאָמִיר
 בְּחִין עֶרְכֵּךְ פְּאֵר כַּנֵי הֲדַסָּה
הֲדַר בִּלְתֵּךְ לְעֻמָּתֵךְ מְבִזָּה
 וְכָל־חֶמְדָּה לְפָנַיִךְ נְתוּסָה
וּמִי יִתֵּן וְאֶגְוַע מָחֳרָת יוֹם
 וְלֹא אֶטְעַם בְּתֵבֵל עוֹד פְּרוּסָה
וְתֶהִי יַעֲלַת־חֵן לִי כְּהַיּוֹם
 מְפֻתָּה אוֹ כְנוּסָה אוֹ אֲנוּסָה.
י

Transliteration/תעתיק:

Tzeviyáh, mi-benót dorí ‘anusáh
‘Ashér samt kol yefát tó’ar mekhusáh
Ve-tzaḥákt ‘el tzevá maróm be-yofyéikh
Ve-ha-shémesh be-kháf ragléikh derusáh
Temól lakhdáh metzudatéikh zemamái
Ve-rishtéikh ʕal mezimotái perusáh
Ve-nafshí garsáh ‘el ta’aváteikh
Be-masá maḥshevót ḥishkéikh ʕamusáh
Penéi ḥasdéikh mesós libí ‘afaléil
Ve-‘omráh na ḥamól ʕalái ve-ḥusáh
Ve-hatéih leiv gevirtéikh ‘el tzelotí
Laḥón néfesh be-tít naʕláh remusáh
Yedidáh ‘im sheloméikh li, ‘avazéh
Ḥamát sháḥak ve-gám ‘éretz keʕusáh
Ve-ló ‘aḥúsh be-voḥréikh bi ha-tihyéh
Geviyatí le-khól yodʕái me’usáh
Le-hével kol rekhúsh teivéil ‘adaméh
Levád tihyí ve-‘otzrotái kemusáh
Ve-ló ‘irá le-nafshí tokh leva’ím
Be-motz’í vein zeroʕáyikh menusáh
Be-yofyéikh ‘aḥalíf tamár ve-‘amír
Be-ḥín ʕerkéikh pe’éir kanéi hadasáh
Hadár biltéikh le-ʕumatéikh mevizáh
Ve-khól ḥemdáh lefanáyikh netusáh
U-mí yitéin ve-‘egváʕ maḥarát yom
Ve-ló ‘etʕám be-teivéil ʕod perusáh
Ve-tehí yaʕalát ḥein li ke-ha-yóm
Mefutáh ‘o khenusáh ‘o ‘anusáh.

Feb 082013
 

Not to reveal my crypto-Zionism, but…Jews showed interest in the land of Israel prior to 1897? The Internet has lied to me.

Shmuel Archevolti (1515 – 1611)
O Zion, Bejewel

O Zion, bejewel your sons’ heads with your grandeur,
And gird yourself always in rapture and finery!
How great are your joys to your every builder;
Exult in all hearts, and then rise up, shine brightly!
With song make your voice sweet, and joyously render
Thanksgiving to God, and observe your faith rightly:
To lay ‘twixt your breasts now has come his redeemer
To find his delight in your pure loving’s splendor.

שמואל ארקוולטי
ציון צבי ופאר

 
צִיּוֹן, צְבִי וּפְאֵר לְרֹאשׁ בָּנַיִךְ
תַּעְדּי; עֲדִי, רִקְמָה וְגִיל תַּחְגֹרִי.
שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן רַב לְכָל בּוֹנַיִךְ;
עִלְזִי בְּכָל לֵבָב, וְקוּמִי, אוּרִי!
קוֹלֵך בְּשִׁיר יִנְעַם, וּבִרְנָנַיִךְ
תּוֹדָה תְנִי לָאֵל וְדָת תִּצֹּרִי:
כִּי בָא מְשִׁיחוֹ לָךְ וּבֵין שָׁדָיִךְ
יָלִין וְיִתְעַנֵּג בְּהוֹד דּוֹדָיִךְ.
י

Transliteration/תעתיק:

Tziyón, tzeví uf’éir le-rósh banáyikh
Taʕdí; ʕadí, rikmáh ve-gíl taḥgóri.
Simḥáh ve-sasón rav le-khól bonáyikh;
ʕilzí be-khól leiváv, ve-kúmi, ‘úri!
Koléikh be-shír yinʕám, u-virnanáyikh
Todáh tení la-‘éil ve-dát titzóri:
Ki va meshiḥó lakh u-véin shadáyikh
Yalín ve-yitʕanéig be-hód dodáyikh.