Mar 012016
 

Pablo Neruda
Soneto XLIX

Es hoy: todo el ayer se fue cayendo
entre dedos de luz y ojos de sueño,
mañana llegará con pasos verdes:
nadie detiene el río de la aurora.

Nadie detiene el río de tus manos,
los ojos de tu sueño, bienamada,
eres temblor del tiempo que transcurre
entre luz vertical y sol sombrío,

y el cielo cierra sobre ti sus alas
llevándote y trayéndote a mis brazos
con puntual, misteriosa cortesía:

Por eso canto al día y a la luna,
al mar, al tiempo, a todos los planetas,
a tu voz diurna y a tu piel nocturna.

פבלו נרודה
סונט מ״ט


זֶה הַיּוֹם: כְּבָר נִשְׁמַט כָּל הָאֶתְמוֹל
בֵּין אֶצְבְּעוֹת הָאוֹר וְעֵינֵי הַשֵּׁנָה,
יָבוֹא הַמָּחָר עִם פְּסִיעוֹתָיו הַיְּרֻקּוֹת:
אֵין לַעֲצוֹר אֶת נְהַר הַשַּׁחַר.

אֵין לַעֲצוֹר אֶת נְהַר יָדָיִךְ,
אֶת עֵינֵי שְׁנָתֵךְ, אֲהוּבָתִי,
אַתְּ רַעֲדַת הַזְּמַן הָעוֹבֵר
בֵּין אוֹר אֲנָכִי לְשֶׁמֶשׁ קוֹדֶרֶת,

וְהָרָקִיעַ סוֹכֵךְ כְּנָפָיו מֵעָלָיִךְ,
מֵרִים וְנוֹשֵׂא אוֹתָךְ לִזְרוֹעוֹתַי
בְּנִמּוּסָיו הַדַּיְקָנִיִּים וּמִסְתּוֹרִיִּים:

בִּגְלַל זֶה אֲנִי שָׁר אֶל הַיּוֹם וְהַיָּרֵחַ,
אֶל הַיָּם, אֶל הַזְּמַן, אֶל כָּל כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת,
אֶל קוֹלֵךְ הַיּוֹמִי וְאֶל עוֹרֵךְ הַלֵּילִי.
י

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *