Oct 072015
 

Italic: the female lover.
Plain text: the male lover.
Bold Italic: the daughters of Jerusalem.

Song of Songs 6

Where has your love gone,
most lovely of women?
Where has he gone —
let us seek him together!

My love has gone down to his garden,
the perfumed beds of spices,
to graze in the gardens,
to gather the roses.

My love is all mine
and I am all his —
he grazes in roses.

You are beautiful as Tirzah, love,
fair as Jerusalem,
remote as the high mounting stars.

Turn away your eyes —
they overwhelm me.

Your hair is like flocks of goats
streaming down Mount Gilead,
your teeth are a flock of ewes,
white after bathing,
each last one alike,
and not one bereft;
your cheeks are like slices of pomegranate
peeking from the veil of your tresses.

Sixty are Solomon’s queens,
and eighty his courtesans,
maidens he keeps beyond counting;
my love is but one,
my perfection, my dove —
her mother’s one daughter,
the light of her eyes.

Women see her and proclaim her delight;
queens and courtesans praise her.

Who is this who seems as the dawn,
fair as the moon,
fierce as the sun,
remote as the high mounting stars?

I went down to the dense rows of almond,
to take in the stream’s tender verdure,
to see if the grapevines were flowering,
if the pomegranates bloomed;

and startling my soul,
she set me inside the noblest chariot.

שיר השירים ו
 
אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ
וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ
 
דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ
לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם
לִרְעוֹת בַּגַּנִּים
וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים
 
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי
הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים
 
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה
נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת
 
הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי
שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי
 
שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים
שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד
שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים
שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה
שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת
וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם
כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ
 
שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת
וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים
וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר
אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי
אַחַת הִיא לְאִמָּהּ
בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ
 
רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ
מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ
 
מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר
יָפָה כַלְּבָנָה
בָּרָה כַּחַמָּה
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת
 
אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל
לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים
לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי
שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב
י

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *