Sep 282015
 

Italic: the female lover.
Plain text: the male lover.

Song of Songs 2

I am the lily of the Sharon,
the rose of the valleys.

Like a rose among thistles and thorns,
so is my love among women.

Like an apricot tree alone in the forest,
so is my love among men.
I lolled away hours in his shade
and his fruit tasted sweet on my tongue.
He led me inside to the winery,
set love as his standard above me.
Make blossoms my bedding,
enfold me with fruit,
for I have grown faint from this love!

His left hand lies under my head,
his right arm around me.

I ask you to swear to me,
daughters of Jerusalem,
by the does or gazelles of the field,
that you neither wake love
nor stir it to passion
before it gives voice to desire.

The voice of my love!
I hear it draw near,
bounding over mountains,
skipping over hills.
My love seems like a hind,
like the fawn of gazelles —
and now here he stands,
just over our wall,
peering through gaps,
peeking through cracks.
My love hears me and says:

On your feet now, my beauty, my love,
and let’s go!
Look — winter is gone,
rains over and done,
buds push through the ground,
pruning time’s come,
the turtledove’s coo fills our earth.
The fig tree’s young fruits yield perfume,
the vine’s nascent grapes breathe their fragrance.
On your feet now, my beauty, my love,
and let’s go!

My dove in the clefts of the cliff,
in the shade of the terrace,
let me see everything you might show me,
grant me the sound of your voice,
for your voice is enticing,
your looks are beguiling.

We’ll chase and catch foxes,
those quick little foxes
that tear through our blossoming vineyards.

My love is all mine, and I am all his —
he grazes in roses.

When the day breathes its last,
shadows fleeing before us,
then turn back, my love,
once more be a hind,
or the fawn of gazelles,
on the stark, jagged mountains.

שיר השירים ב
 
אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן
שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים
 
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים
כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת
 
כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר
כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים
בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי
וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי
הֱבִיאַנִי אֶל-בֵּית הַיָּיִן
וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה
סַסַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת
רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים
כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי
 
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי
 
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם
בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם
בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה
אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ
 
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא
מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים
מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי
אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים
הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ
מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת
מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים
עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי
 
קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי
וּלְכִי-לָךְ
כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר
הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ
קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי
וּלְכִי-לָךְ
 
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה
הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ
הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב
וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה
 
אֶחֱזוּ-לָנוּ שֻׁעָלִים
שֻׁעָלִים קְטַנִּים
מְחַבְּלִים כְּרָמִים
וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר
 
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ
הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים
 
עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם
וְנָסוּ הַצְּלָלִים
סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי
אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים
עַל הָרֵי בָתֶר
י

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *