Jun 102015
 

Not that one.

Moshe Feinstein (1898-1964)
Two Things Night Brought Me

Two things night brought me:
a withered leaf, a blighted scrap of rot,
lush spirit fled upon
the passing storm,
fell in death’s grip through my window
to bedshrouds soaked with my desolation
and spoke: it’s cold beneath the slabs of the tomb,
cold and damp…
then, ha-ha-ha, knocking at the window like glad tidings,
came a gleeful peal of laughter, born of a girl’s warm breast,
intimating nighttime secrets, the creases
in a black dress,
bounding like a gazelle through my blood,
drawing to my lips a thirsty tremble,
crying: desire! desire!
then banished to the night,
like the clear peal of a snowy bell
in blackening distances.

On my bedshrouds fluttered the leaf.

הלל בבלי
שניים לי מלילה


שְׁנַיִם לִי מִלַּיְלָה:
עָלֶה כָמוּשׁ, פִּתְקַת־רָקָב שְׁדוּפָה,
אֲשֶׁר יֶרֶק־חַיָּיו פָּרַח עִם הַסּוּפָה
הַמְטַיְּלָה,
נָפַל בְּחִיל־מָוֶת אֶל חַלּוֹנִי,
עַל תַּכְרִיכֵי עַרְשִׂי סְפוּגַת שִׁמְמוֹנִי
וְדוֹבֵב: קַר מִתַּחַת קַרְשֵׁי גוֹלָל,
קַר וְטָחוּב…
וְחַה, חַה, חַה בְּחַלּוֹנִי דָּפַק כִּמְבַשֵּׂר בְּשֹוֹרָה,
צְחוֹק־גִּיל, בֶּן חָזֶה חַם שֶׁל עַלְמָה,
הָרוֹמֵז סוֹדֵי לֵיל וְקִמְטֵי שַֹלְמָה
שְׁחוֹרָה,
כִּרְכֵּר כָּאַיָּלָה דֶּרֶךְ דָּמִי,
עוֹרֵר עַל שִׂפְתוֹתַי רַעַד צָמֵא
וְקָרָא: חֵשֶׁק, חֵשֶׁק,
קָרָא וְאֶל הַלַּיְלָה גָּלָה,
כִּגְלוֹת צְלִילֵי פַּעֲמוֹן־שַׁלְגִּית זַכִּים
אֶל שַׁחְרוּרִית הַמֶּרְחַקִּים.

עַל תַּכְרִיכֵי עַרְשִׂי פִּרְכֵּס עוֹד הֶעָלֶה.

  One Response to “Moshe Feinstein, “Shenayim li mi-Lailah””

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *