May 302014
 

Jorge Teillier
La Tierra de la Noche

Abrir una ventana es como abrirse una vena.
Boris Pasternak

No hablemos.
Es mejor abrir las ventanas mudas
desde la muerte de la hermana mayor.
La voz de la hierba hace callar la noche:
«Hace un mes no llueve».
Nidos vacíos caen desde la enredadera.
Los cerezos se apagan como añejas canciones.
Este mes será de los muertos.
Este mes será del espectro
de la luna de verano.

Sigue brillando, luna de verano.
Reviven los escalones de piedra
gastados por los pasos de los antepasados.
Los murciélagos no dejan de chillar
entre los muros ruinosos de la Cervecería.
El azadón roto
espera tierra fresca de nuevas tumbas.
Y nosotros no debemos hablar
cuando la luna brilla
más blanca y despiadada que los huesos de los muertos.

Sigue brillando, luna de verano.

חורחה טייאר
ארץ הלילה


לפתוח חלון זה כמו לפתוח וריד.
בוריס פסטרנק

לֹא לְדַבֵּר.
עָדִיף לִפְתּוֹחַ אֶת הַחַלּוֹנוֹת הָאִלְּמִים
מֵאָז מוֹתָהּ שֶׁל הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה.
קוֹל הַדְּשָׁאִים מַשְׁקִיט אֶת הַלַּיְלָה:
״כְּבָר חֹדֶשׁ לֹא יָרַד גֶּשֶׁם.״
קִנִּים רֵיקִים נוֹפְלִים מֵהַמְּטַפֵּס.
נוֹבְלִים הַדֻּבְדְּבָנִים כְּמוֹ שִׁירִים עַתִּיקִים.
חֹדֶשׁ זֶה יִהְיֶה בֵּין הַמֵּתִים.
חֹדֶשׁ זֶה יִהְיֶה לְמִגְוַנָהּ
שֶׁל לִבְנַת הַקַּיִץ.

זַהֲרִי־נָא, לִבְנַת־קַיִץ.
הַחֲיִי אֶת מַדְרֵגוֹת הָאֶבֶן
שְׁחוּקוֹת תַּחַת צַעַדֵיהֶם שֶׁל הָאָבוֹת.
הָאֲטַלֵּפִים לֹא מַפְסִיקִים לִצְווֹחַ
מִבֵּין כְּתָלֵיהָ הַמִתְפּוֹרְרִים שֶׁל מִבְשֶׁלֶת הַשֵּׁכָר.
הַמַּעְדֵּר, שָׁבוּר,
מַמְתִּין לְאֲדָמָה טְרִיָּה עֲבוּר קְבָרוֹת חֲדָשִׁים.
וָאֲנַחְנוּ עָדִיף שֶׁלֹּא נְדַבֵּר
כְּשֶׁהַלְּבָנָה זוֹהֶרֶת
חִוֶרֶת וְחַסְרַת־רַחֲמִים מִכָּל עֲצָמוֹת הַמֵּתִים.

זַהֲרִי־נָא, לִבְנַת־קַיִץ.
י

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *