May 042014
 

Been awhile since I’ve done one of the Rihal’s love poems.

Yehuda ha-Levi (1075? – 1141?)
To That Doe of a Girl, My Goodwill

To that doe of a girl, my goodwill!
May her passion’s flame burn in me still!

The fawn who like sunlight arose
Who tortures her love as she roams
Oh, would that this pain she’d depose,
Whether by vow, or by free will,
And me, may she swear not to kill!

My life only dwells by her leave
And spirits to her firmly cleave
Grace from her words all receive
Her mouth scatters gemstones and crystal
She forms from it jewels with her skill

A portrait of beauty’s her hair,
But how can a doe rend and tear
like lions at men pure and fair?
Your eyes see no worth in my soul –
From mine bitter tears endless roll.

Bear witness, my doe, with your cheeks
To my blood, how you strive and you seek
To end me, before my life’s peak;
Your sin you don’t try to conceal;
Your judgment you cannot appeal.

I remember the day when she aimed
To revive me, a vow never shamed,
With two apples,1 my soul she reclaimed,
To me she came back, to my thrill,
She’d pricked me2 and I felt it still.

The whole day she clung to my side,
But fled as the sun fled the sky
To go on her way, and she bitterly cried.

יהודה הלוי / يهوذا اللاوي
שלום לצביה נערה

 
שָׁלוֹם לַצְּבִיָה נַעֲרָה
וְאִם אֵשׁ חִשְׁקָהּ בִּי בָעֲרָה
 
יַעְלָה כַּשֶׁמֶשׁ עָלְתָה
דּוֹדָהּ בִּנְדוֹדָהּ עִנְּתָה
אִם הָרָעָה לִי כָלְתָה
מֵאִתָּהּ, אוֹ אִם נָדְרָה
וּלְהָרְגִי אִסָּר אָסְרָה
 
חַיִּים בִּרְצוֹנָהּ יִשְׁכְּנוּ
וּרְפָאִים עִמָּהּ נִתְכְּנוּ
מִדְבָּרֶיהָ חֵן יִתְּנוּ
בְּדֹלַח מִפִּיהָ פִזְּרָה
מֶנְהוּ שְׁנֵי טוּרִים חִבְּרָה
 
צְהוּבַת שֵׂעָר תְמִימַת יְפִי
צְבִיָּה וְאֵיךְ כַּאֲרִי תִּטְרְפִי
הֲטוֹב כִּי אִישׁ נָקִי תִגְּפִי
בְּעֵינֵךְ נַפְשִׁי לֹא יָקְרָה
בְּעֵינַי דִּמְעָה לָךְ נִגְּרָה
 
הֵן בִּלְחָיַיִךְ שָׂהֲדִי
דָּמִי, כִּי עָלַי תִּשְׁקְדִי
לִסְפּוֹתִי טֶרֶם מוֹעֲדִי
זֹאת חַטָּאתֵךְ לֹא נִסְתְּרָה
רְאִי כִּי לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ
 
אֶזְכֹּר הַיוֹם אֲשֶׁר יָעֲדָה
לְהַחֲיוֹתִי בוֹ וְלֹא בָגְדָה
וּבִשְׁנֵי תַפּוּחִים רִפְּדָה
נַפְשִׁי וְּלגוּפִי חָזְרָה
וְקֶדֶם אוֹתִי בָּם דָּקְרָה
 
כָּל הַיּוֹם צִדִּי חִבְּקָה
וְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ חָמְקָה
לָלֶכֶת לָהּ וּמַר צָעֲקָה.
י

Transliteration/תעתיק:

Shalóm la-tzeviyáh naʕaráh
Ve-‘ím ‘eish ḥishqáh bi vaʕaráh

Yaʕláh ka-shémesh ʕaltáh
Dodáh bindodáh ʕintáh
‘Im ha-raʕáh li khaltáh
Mei-‘itáh, ‘o ‘im nadráh
U-lehargí ‘isár ‘asráh

Ḥayím birtzonáh yishkenú
U-refa’ím ʕimáh nitkenú
Midbaréha ḥein yitnú
Bedólaḥ mi-píha fizráh
Ménhu shenéi turím ḥibráh

Tzehuvát seiʕár temimát yefí
Tzeviyáh ve-‘éikh ka-‘arí titrefí
Ha-tóv ki ‘ish naqí tigfí
Be-ʕeinéikh nafshí lo yaqráh
Be-ʕeinái dimʕáh lakh nigráh

Hein bilḥayáyikh sahadí
Damí, ki ʕalái tishqedí
Lispotí térem moʕadí
Zot ḥatatéikh lo nisteráh
Re’í ki lo tukhlí kaparáh

‘Ezkór ha-yóm ‘ashér yaʕadáh
Lehaḥayotí vo ve-ló vagdáh
U-vishnéi tapuḥím ripdáh
Nafshí u-le-gufí ḥazráh
Ve-qédem ‘otí bam daqráh

Kol ha-yóm tzidí ḥibqáh
Ve-ʕéit bo ha-shémesh ḥamqáh
Lalékhet lah u-már tzaʕaqáh.

  1. Probably her breasts if we’re being real, or her apple-like cheeks if we’re being prim; either way, Yehuda is playing with the Song of Songs here.
  2. With the “apples,” apparently.