Apr 172014
 

It may have an elevener and a fourteener, but I dunno, I feel good about this one.

William Shakespeare
Sonnet 43

When most I wink, then do mine eyes best see,
For all the day they view things unrespected;
But when I sleep, in dreams they look on thee,
And darkly bright are bright in dark directed;
Then thou, whose shadow shadows doth make bright,
How would thy shadow’s form form happy show
To the clear day with thy much clearer light,
When to unseeing eyes thy shade shines so?
How would, I say, mine eyes be blessed made
By looking on thee in the living day,
When in dead night thy fair imperfect shade
Through heavy sleep on sightless eyes doth stay?

All days are nights to see till I see thee,
And nights bright days when dreams do show thee me.

ויליאם שייקספיר
סונט מ״ג


בַּעֲצוֹם עֵינַי, יוֹתֵר מִכָּל יִרְאוּ,
יוֹמָם הֵיקֶף מַרְאָן כָּל כָּךְ זָעִיר;
אַךְ בְּנוּמִי, חוֹלְמוֹת בְּךָ יִצְפּוּ,
וְאוֹר חָשׁוּךְ מֵחוֹשׁךְ אָז יָאִיר;
אֲתָּה, אֲשֶׁר צִלְּךָ צְלָלִים מַדְלִיק,
אֵיךְ תָּצוּר צוּרַת צִלְּךָ תַּעֲנוּגִים
לְיוֹם בָּהִיר בְּמוֹ זִיוְךָ, מַבְרִיק,
וְכֹה זוֹהֵר צִלְּךָ לַעֲצוּמִים?
אֵיךְ אֲבַרֵךְ עֵינַי, אֲנִי הוֹגֶה,
מֵרְאוֹת אוֹתְךָ בְּאוֹר הַיּוֹם הָחַי,
כְּשֶׁתוֹךְ לֵיל מֵת, צִלְּךָ, קָלוּשׁ, יָפֶה
בֵּין תַּרְדֵּמָה נִשְׁאָר עֲלֵי עֵינַי?

יָמַי לֵילוֹת מִבְּלִי אוֹתְךָ לִרְאוֹת,
וְיוֹם לֵילךָ אוֹתִי מַרְאֶה לְךָ בַּחֲלוֹמוֹת.
י

Apr 172014
 

This early Italian poem is a lamentation for the destruction of a synagogue in 1268. I would tell you in which city, but the manuscript I have is so illegible that I can’t make out the name. I think it starts with a “tet.” As is always the case with the Jewish view of history, the tragic present quickly turns into a metonym for the perpetual motion machine of the tragic past, in this case, naturally, the destruction of the Temple.

You may also notice that many Italian Hebrew poets have what seem to be unusual surnames in Hebrew (“from the humble ones”), until you realize they’re simply direct translations of common Italian surnames. I would assume Mr. “Mei-ha-Anavim” is actually Mr. Modesti, although our resident Italian Jewish history scholar tells me he’s from the Piattelli family.

Yehiel ben Yekutiel mei-ha-Anavim (mid-13th century – after 1289)
Bitter of Spirit

Bitter of spirit, I keened and I roared;
Woe, they have burned down the ark of the Lord.

The night it was done was bereft of all joy
And settling all o’er were blackness and gloom.
E’en the stars of its evening went dark,
The moon hid its face as they faded from view.
May it not hold a place in the days of the year,
May no man record
Its place in the months that were made by the Lord.

O rose of Sharon, with your sobs and with your groans,
Make your peace with it now; it shall cause you no grief;
The native and stranger and tribe have one law:
To strongly cry out and to call on our God —
Perhaps he will once again speak what is right.
Those who have wondered, strayed and explored:
Turn back and be sure in the Lord.

My friends, ask this boon from our generous God,
And knock at his gates and keep watch at his doors.
Let fall and render your choicest of flesh,
Spill and pour forth as an off’ring your blood,
For the knower of mys’tries, like pure lambs go forth,
Like well-fattened offerings, make your way toward
That place on the Mount of the Lord.

The God of all Israel, with cherubs enthroned,
Appearing at Sinai to your favored sons,
God’s law you endowed us, most lovely gazelle,
With thunder and lightning and dark cloud and flame.
And such fire you kindled through cherubs and ark,
Eyes locked, you placed them in perfect accord,
Atop the dwelling your presence was stored.

Enrobed all in grandeur the Torah you carved,
For flame issued forth, and found brambles and thorns,
For wholly the blazing one burns up the fire,
What penance could buy us the flames of this faith?
And broken of spirit, could I approach it alone?
And hearts wracked in sighs and abhorred:
Are a sacrifice fit for the Lord.

Such mercy you show when our sins incur wrath,
For is not the debt we must pay only middling?
And how can you take in our worthiest offerings,
And how could our legacy be your own Torah,
If all our iniquities cover our heads?
Remember all those you’ve restored
O God of Gods, O our Lord.

All those who recall God’s own truth and wise tomes
Shall be taken by fire, given o’er to their end,
Like those twenty-one who were burnt in the scourge;
Its sparks are of fire, a powerful blaze.
Awe-struck is my heart by this, tossed like a ship.
How in my depths you are longed for, adored,
O you my God, O you my Lord.

Please, Holy of Jacob, your wrath set aside
From the nation you made to grace your domain.
Redemption and pardon shall be what awaits
Your people, to free them from shame and disgrace,
And all those whose names are inscribed in the Book
Shall know joyful reward
In the House of the Lord.

יחיאל בן יקותיאל מהענוים
במר נפשי


בְּמַר נַפְשִׁי אֶהֱגֶה וַאֲקוֹנֵן וְאָהִים
אוֹי אֶל־הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.

יְהִי הַלַּיְלָה הַהוּא גַלְמוּד מֵרְנָנָה
וְיִשְׁכְּנוּ עָלָיו אֹפֶל וַעֲנָנָה
גַּם כּוֹכְבֵי נִשְׁפוֹ מְאוֹרָם בִּמְעוֹנָה
יִכְהוּ וְיוּעָמוּ וְחָפְרָה הַלְּבָנָה
אַל־יִחַדְּ בְּמִנְיַן כָּל־יְמוֹת הַשָּׁנָה
וּבְמִסְפַּר יְרָחִים / אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים.

חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן בִּבְכִי וַאֲנָקָה
הִתְרַצִּי־לוֹ לֹא תִהְיֶה לְךָ לְפוּקָה
הָאֶזְרַח וְהַגֵּר הַקָּהָל חֻקָּה
אַחַת לִקְרֹא אֶל־אֱלֹהֵינוּ בְּחָזְקָה
אוּלַי יִתְעַשֵּׁת מְדַבֵּר בִּצְדָקָה
לְזֹאת שׁוּבוּ תוֹהִים / לִפְנֵי אֱלֹהִים.

יְדִידִים בַּקְשׁוּ מֵאֱלֹהֵינוּ עַל־זֹאת
וְדִפְקוּ בִפְתָחָיו וְשִׁקְדוּ בִמְזוּזוֹת
וְטוּב מִשְׁמַן בְּשַׂרְכֶם לְהַכְחִישׁ וּלְהַרְזוֹת
וְדִמְכֶם לְנִיחוֹחַ לְמַעֵט וּלְהַזּוֹת
לְרָצוֹן כְּשֶׂה תָמִים פְּנֵי מֵבִין רָזוֹת
וּכְעוֹלוֹת מֵחִים / שָׁם הָר הָאֱלֹהִים.

אֱלֹהֵי יִשֹרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרֻבִים
בְּסִינַי נִגְלֵיתָ לְבָנִים הַחֲבִיבִים
וְדָת־אֵל הוֹרַשְׁתָּ אַיֶלֶת אֲהָבִים
בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן וּלְהָבִים
וְאֵיךְ אֵשׁ הִצַּתָּ בְּאָרוֹן וּכְרֻבִים
וְהוֹשַבְתָּ בוֹהִים / מִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים.

לוֹבֵשׁ עֹז וְגֵאוּת חָקַקְתָּ בַתּוֹרָה
כּי־תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים עִם סִירָה
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר הַבְּעֵרָה
וּתְמוּר אֵשׁ־דָּת מַה־נָּבִיא כַפָּרָה
וּבַמָּה אֲקַדֵּם לְבַד בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה
וְלִבּוֹת נֶאֱנָחִים / הֵם זִבְחֵי אֱלֹהִים.

חַנוּן אִם נֶגְדְּךָ בִּפְשָׁעֵנוּ חַבְנוּ
הֲלֹא בְּבֵינוֹנִית תַּשְׁלוּם חוֹבֵנוּ
וְאֵיכָה מֵעִידִית גָּבִיתָ מֶנּוּ
תּוֹרָה מוֹרָשָׁה נָתַתָּ לָנוּ
אִם עֲוֹנוֹתֵינוּ עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ
זְכֹר בְּךָ נִתְאָחִים / אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים.

זוֹכְרֵי תְעוּדַת אֵל וְסִפְרֵי תוּשִׁיָּה
בְּלַהַב אֵשׁ אֲכוּלִים נְתוּנִים לִכְלָיָה
כְּמוֹ אֶחָד וְעֶשְׂרִים נִשְׂרְפוּ בִשְׁאִיָּה
רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיֶה
לְבָבִי לְזֹאת נִדְהָם וְסוֹעֵר כָאֳנִיָּה
וּכְסָלַי נוֹהִים / אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.

קְדוֹשׁ יַעֲקֹב אָנָא כַּעַסְךָ הָפֵר
מֵעָם קָנִיתָ לְחֶבְלְךָ בְּשֶׁפֶר
וְהַמְּאֹרָע יִהְיֶה לְפִדְיוֹן וּלְכֹפֶר
לְעַמְּךָ לְמַעַן לֹא יֵבוֹשׁ וְיֵחָפֵר
וְכָל־הַנִּמְצָאִים כְּתוּבִים בַּסֵפֶר
יוּבְלוּ שְׂמֵחִים / אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים.
י

Transliteration/תעתיק:

Be-már nafshí ‘ehegéh va-‘aqonéin ve-‘ahím
‘Oi ‘el hilaqáḥ ‘arón ha-‘elohím.

Yehí ha-láilah ha-hú galmúd mei-renanáh
Ve-yishkenú ʕaláv ‘ófel va-ʕananáh
Gam kokhvéi nishpó me’orám bimʕonáh
Yikhhu ve-yuʕamú ve-ḥafráh ha-levanáh
‘Al yiḥád be-minyán kol yemót ha-shanáh
U-ve-mispár yeraḥím / ‘ashér bará ‘elohím.

Ḥavatzélet sharón bivkhí va-‘anaqáh
Hitratzí lo lo tihyéh lekhá le-fuqáh
Ha-‘ezráḥ ve-ha-géir ha-qahál ḥuqáh
‘Aḥát liqró ‘el ‘elohéinu be-ḥozqáh
‘Ulái yitʕashéit medabéir bitzdaqáh
Le-zót shúvu tohím / lifnéi ‘elohím.

Yedidím baqshú mei-‘elohéinu ʕal zot
Ve-difqú viftaḥáv ve-shiqdú vimzuzót
Ve-tuv mi-shemán besarkhém lehakhḥísh u-leharzót
Ve-dimkhém le-niḥóaḥ lemaʕéit u-lehazót
Le-ratzón ke-séh tamím penéi meivín razót
U-khe-ʕolót meḥím / sham har ha-‘elohím.

‘Elohéi yisra’éil yoshéiv ha-kruvím
Be-sinái nigléita le-vaním ha-ḥavivím
Ve-dat ‘eil horáshta ‘ayélet ‘ahavím
Be-qolót u-vraqím ve-ʕanán u-lehavím
Ve-‘éikh ‘eish hitzáta be-‘arón u-khruvím
Ve-hoshávta vohím / mishkenót mivtaḥím.

Lovéish ʕoz ve-gei’út ḥaqáqta va-toráh
Ki-teitzéi ‘eish u-matzáh qotzím ʕim siráh
Shaléim yeshaléim ha-mavʕír ha-beʕeiráh
U-temúr ‘eish dat mah naví khaparáh
U-va-máh ‘aqadéim levád be-rúaḥ nishbaráh
Ve-libót ne’enaḥím / heim zivḥéi ‘elohím.

Ḥanún ‘im negdekhá bifshaʕéinu ḥávnu
Ha-ló be-veinonít tashlúm ḥovéinu
Ve-‘eikháh mei-ʕidít gavíta ménu
Toráh morasháh natáta lánu
‘Im ʕavonotéinu ʕavrú roshéinu
Zekhór bekhá nit’aḥím / ‘elohéi ha-‘elohím.

Zokhréi teʕudát ‘eil ve-sifréi tushiyáh
Be-láhav ‘eish ‘akhulím netuním likhlayáh
Kemó ‘eḥád ve-ʕesrím nisrefú vish’iyáh
Reshféha rishpéi ‘eish shalhevetyáh
Levaví le-zót nidhám ve-soʕéir kha-‘oniyáh
U-khesalái nohím / ‘eilékha ‘elohím.

Qedósh Yaʕaqóv ‘ána kaʕaskhá haféir
Mei-ʕám qaníta le-ḥevlekhá be-shéfer
Ve-ha-me’oráʕ yihyéh le-fidyón u-le-khófer
Le-ʕamekhá le-máʕan lo yeivósh ve-yeiḥaféir
Ve-khól ha-nimtza’ím ketuvím ba-séifer
Yuvlú semeiḥím / ‘el beit ha-‘elohím.