Oct 152013
 

I got so many rhymes I don’t think I’m too sane / life is parallel to Hell, but I must maintain

(I like this sonnet because, hey, it turned out he wasn’t just boasting.)

William Shakespeare
Sonnet 81

Or I shall live, your epitaph to make,
Or you survive, when I in earth am rotten,
From hence your memory death cannot take,
Although in me each part will be forgotten.
Your name from hence immortal life shall have,
Though I, once gone, to all the world must die.
The earth can yield me but a common grave,
When you entombèd in men’s eyes shall lie.
Your monument shall be my gentle verse,
Which eyes not yet created shall o’er-read,
And tongues to be your being shall rehearse
When all the breathers of this world are dead.

You still shall live — such virtue hath my pen —
Where breath most breathes, ev’n in the mouths of men.

ויליאם שייקספיר
סונט פ”א


שֶׁמָּא אֶחִי, עַל צִיּוּנְךָ לִכְתּוֹב,
שֶׁמָּא תִּשְׂרוֹד, וְתוֹךְ עָפָר אִמַּק,
מִכָּאן זִכְרְךָ הַמָּוֶת לֹא יִגְנוֹב,
אַךְ בְּתוֹכִי כָל חֵלֶק יִשָּׁכַח.
מִכָּאן בְּנִצְחִיּוּת שִׁמְךָ יִזְכֶּה,
וּבִפְטִירָה לְכָל תֵּבֵל אָמוּת.
קָבוּר בְּעֵין אֱנוֹשׁ עוֹד תִּרָאֶה,
אֶמְצָא מִן הָעוֹלָם צִיּוּן פָּשׁוּט.
יָדִי לְךָ הוּא עֹדֶן שֶׁבַּשִּׁיר,
עֵינַיִם עוֹד לֹא נִבְרָאוֹת יִרְאוּ,
לְשׁוֹן עָתִיד עַל קִיּוּמְךָ תַּצְהִיר
כַּאֲשֶׁר נוֹשְׁמֵי עוֹלָם הַזֶּה גָּוְעוּ.

תִּחְיֶה — כִּי בְעֵטִי כָּל מִדּוֹתַי —
בִּנְשֹׁם הַנְּשִׁימָה, בְּפֶה כָּל חַי.
י

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *