Jul 062013
 

How many Hebrew sonnets have I translated? What am I doing with my life?

Shabtai Ḥayim Marini (1690 – 1748)
Vainly, O Mountains

Vainly, O mountains, you seethe and you crumble;
Vainly, O heaven’s foundations, you blare, yet
Vainly, you pour hail and rain in your torrent,
Fleeting as smoke, the world empty shall tumble.

Steadfast’s my pillar, which those who are humble,
Pure-hearted, clean-handed, surely will merit,
Vast worlds within they will doubtless inherit;
All those who ask may take hold and ne’er stumble.

Silence, foundations of heaven! Don’t wear your
Praiseworthy mantle, endowed with its savor.
Be filled with shame today, odium and terror.

Foes of injustice, take hold and don’t waver,
Rally while grasping the roots of my succor;
Know you shall ride forth atop heights of favor.

שבתאי חיים מאריני
שווא תרגזו הרים

 
שָׁוְא תִּרְגְּזוּ הָרִים וְהִתְקַלְקָלוּ
שָׁוְא תִּרְעֲשׁוּ אַדְנֵי שְׁמֵי שָׁמַיִם
שָׁוְא תִּשְׁטְפוּ בָרָד וְזֶרֶם מָיִם
לָרִיק פְּנֵי תֵבֵל כְּעָשָׁן כָּלוּ.
 
עַמּוּד נְחוּשָׁה לִי וּבוֹ יִנְחָלוּ
כָּל אִישׁ טְהוֹר לֵבָב נְקִי כַפָּיִם
בֹּו יִמְצְאוּ עוֹלָם רְחַב יָדָיִם
בּוֹ יַחֲזִיקוּ כֹל אֲשֶֹר יִשְׁאָלוּ.
 
דֹּמוּ יְסוֹדֵי רוֹם וְלֹא תִלְבָּשׁוּ
מַעְטֵה תְהִלָּה בַאֲשֶׁר יָאָתָה
הִכָּלְמוּ הַיּוֹם וְהִתְבּוֹשָׁשׁוּ.
 
הִתְחַזְּקוּ כָּל שֹוֹנְאֵי עַבְלָתָה
עַל מוֹסְדוֹת עֶזְרִי וְהִתְאוֹשָׁשׁוּ
כִּי תִרְכְּבוּ עַל בָּמֳתֵי עֶזְרָתָה.
י

Transliteration/תעתיק:

Shav tirgezú harím ve-hitkalkalú
Shav tirʕashú ‘adnéi sheméi shamáyim
Shav tishtefú varád ve-zérem máyim
La-rík penéi teivéil ke-ʕashán kalú.

ʕamúd neḥusháh li u-vó yinḥalú
Kol ‘ish tehór leiváv nekí khapáyim
Bo yimtze’ú ʕolám reḥáv yadáyim
Bo yaḥazíku khol ‘ashér yish’alú.

Dómu yesodéi rom ve-ló tilbashú
Maʕtéih tehiláh va-‘ashér ya’atáh
Hikalmú ha-yóm ve-hitboshashú.

Hitḥazkí kol son’éi ʕavlatáh
ʕal mosdót ʕezrí ve-hit’oshashú
Ki tirkevú ʕal bamotéi ʕezratáh.

Jul 042013
 

Wrong Independence Day! Crap!

Natan Alterman (1910 – 1970)
The Silver Platter

“No state is ever handed to a people on a silver platter.”
Chaim Weitzmann

…and the land will have rest. The heavens’ eye crimsons
And dims away slow
Over borders still smoking.
And the nation will rise – torn-hearted but breathing…
To accept the one miracle
There is no other coming…

She prepares for the rite. She wakes with the moon
And stands, ere the dawn, swathed in joy and in awe.
Then before her appear — —
A boy and a girl
Marching, ever slowly, towards the fore of the nation.

Wearing full kits, and heavy of boot,
They rise in the path
Silent proceeding.
Their clothes are unchanged, water’s not yet erased
A trace of days’ toil and nights spent under fire.

Tired without end, ascetics from rest,
Dripping with Hebrew youth’s dews —
The two approach quiet,
And motionless stand.
Not a sign if they’re living, or if they’ve been shot.

Then the nation will ask, washed in wonder and tears,
“Who are you?” And their silent reply:
“We are the silver platter
Upon which you were handed the state of the Jews.”

So they shall say. And fall to their feet in a shadowy veil.
And the rest shall be told in the annals of Israel.

נתן אלתרמן
מגש הכסף


״אֵין מְדִינָה נִתֶּנֶה לְעַם עַל מַגָּשׁ שֶׁל כֶּסֶף״
חיים וייצמן

…וְהָאָרֶץ תִּשְׁקֹט. עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת
תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ
עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.
וְאֻמָּה תַעֲמֹד — קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס
הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי…

הִיא לַטֶּקֶס תִּכּוֹן. הִיא תָּקוּם לְמוּל סַהַר
וְעָמְדָה, טֶרֶם־יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.
— — אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ
נַעֲרָה וָנַעַר
וְאַט־אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.

לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם,
בַּנָּתִיב יַעַלוּ הֵם
הָלוֹךְ וְהֵחְרַשׁ.
לֹא הֶחְלִיפוּ בִגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם
אֶת עִקְּבוֹת יוֹם־הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו־הָאֵשׁ.

עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגוֹעַ,
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים — —
דֹּם הַשְּׁנַיִם יִגְּשׁוּ,
וְעָמְדוּ לִבְלִי־נוֹעַ.
וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.

אַז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע־וָקֶסֶם.
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם, שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף
שֶׁעָלָיו לָךְ נִתְּנָה מְדִינָת־הַיְּהוּדִים.

כָּךְ יֹאמְרוּ. וְנָפְלוּ לְרַגְלָהּ עוֹטְפֵי־צֵל.
וְהַשְּׁאַר יְסֻפָּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.
י

Transliteration/תעתיק:

Ve-ha-‘áretz tishkót. ʕein shamáyim ‘odémet
Teʕamʕéim le-‘itáh
ʕal gevulót ʕasheiním.
Ve-‘umáh taʕamód – keruʕát leiv ‘akh noshémet…
Lekabéil ‘et ha-néis
Ha-‘eḥád ‘ein sheiní…

Hi la-tékes tikón. Hi takúm le-múl sáhar
Ve-ʕamdáh, térem yom, ʕotáh ḥag ve-‘eimáh.
– – ‘Az mi-néged yeitzú
Naʕaráh va-náʕar
Ve-‘at ‘at yitzʕadú hem ‘el mul ha-‘umáh.

Lovshéi ḥol ve-ḥagór, ve-khivdéi naʕaláyim,
Ba-natív yaʕalú heim
Halókh ve-heḥrásh.
Lo heḥlífu vigdám, lo maḥú ʕod ba-máyim
‘Et ʕikvót yom ha-pérekh ve-léil kav ha-‘éish.

ʕayeifím ʕad bli keitz, nezirím mi-margóaʕ,
Ve-notfím taleléi neʕurím ʕivriyím – –
Dom ha-shenáyim yigshú,
Ve-ʕamdú livlí nóaʕ.
Ve-‘éin ‘ot ‘im ḥayím heim ‘o ‘im yeruyím.

‘Az tish’ál ha-‘umáh, shetufát démaʕ va-késem.
Ve-‘amráh: mi ‘atém? Ve-ha-shenáyim, shoktím,
Yaʕanú lah: ‘anáḥnu magásh ha-késef
She-ʕaláv lakh nitnáh medinát ha-yehudím.

Kakh yomrú. Ve-naflú le-ráglah ʕotféi tzeil.
Ve-ha-she’ár yesupár be-toldót yisra’éil.

Jul 032013
 

Keep your friends close. From Ben Mishlei.

Shmuel ha-Nagid (993 – 1056?)
When You Summon Near

When you summon near the most distant of friends
Spread out for them traps with the words you expend
As your amity sweetens your brother’s own heart
Hang ’round him a charm made of grace and amends.

שמואל הנגיד / إسماعيل بن النغريلة
בהקריבך רחוקי הידידים

 
בְּהַקְרִיבָךְ רְחוֹקֵי הַיְּדִידִים
פְּרֹשׂ לָהֶם בְּדִבְרֵי פֶה מְצוֹדִים
וּבַחְלוֹת מִיְּדִידוּתָךְ לְבַב אָח
תְּלֵה עָלָיו קְמִיעָה מֵחֲסָדִים.
י

Transliteration/תעתיק:

Be-hakrivákh reḥokéi ha-yedidím
Perós lahém be-divréi feh metzodím
Uvaḥlót mi-yedidutákh leváv aḥ
Teléih ʕaláv kemiʕáh mei-ḥasadím.

Jul 022013
 
הייקו ביפנית, ״הייקו מותאם״ בעברית.
י
צ’וֹגוֹ (נפטר ב-1806)
שיר מוות

 
לִבְנֵי אָדָם עָרַגְתִּי —
לְעֻמַּת זֹאת, מִהֶם נִגְעַלְתִּי:
קֵץ עוֹנַת הַשַּלֶּכֶת.1
י
  1. For people I’ve yearned —
    And yet still, they disgust me:
    Autumn is ending.

    (Death poem, Chogo, died in 1806)

Jul 012013
 

Since I speak little Japanese and no variety of Chinese (in which the Zen poems like this were composed), all the Japanese poems on this site are drawn from (Israeli!) scholar Yoel Hoffman’s excellent Japanese Death Poems, and translated into Hebrew from his English prose translations. For legal reasons and because I am lazy, the English translation you’ll find below is actually a re-translation from the Hebrew, rather than Hoffman’s original English. Whether a translation is still valid after all these games of cross-linguistic telephone I don’t know, since I can’t read the originals (which Hoffman doesn’t provide anyway), but they maintain their internal logic, I think, so…s’all good.

זוֹסאן ג’וּנקוּ (המאה הארבע־עשרה)
שיר מוות

 
עָלֶיךָ לְנַגֵּן לְבַד
אֶת מַנְגִּינַת הָאַיִן —
תֵּשַׁע הַפְּסָגוֹת מִתְמוֹטְטוֹת
שְׁמוֹנַת הַיַּמִים מִתְיַבְּשִׁים.1
י
  1. You must play alone
    the melody of nothingness —
    the nine peaks collapse
    the eight seas go dry.

    (Death poem, Zosan Junku, 14th century)