May 232013
 

You know this is pretty much the only place to find Yosef Tzarfati poems on the Internet in Hebrew, let alone English? I don’t even think most of these have been translated in any medium, except the small handful in the Penguin Book of Hebrew Verse. It’s a valuable public service I’m doing.

Yosef Tzarfati (? – 1527)
I See a Gazelle

I see a gazelle who ascends far above
  All young fawns of grace, from my refuge I fly,
Lest she make for me a tight snare from her locks,
  Lest I’m felled by arrows from her great supply.
Alone she has reigned over all graceful girls,
  Two lights, like a crown, ring her forehead on high.
She’s beauty by nature, without her all girls
  Would have to be cleaned off with whitewash and lye.

יוסף צרפתי
אראה צביה

 
אֵרְאֶה צְבִיָּה עָלְתָה עַל־יֶתֶר
 כָּל־יַעֲלוֹת הַחֵן וְאֶבְרַח סֵתֶר
פֶּן־תַּעֲשֶׁה רֶשֶׁת בְּשַׂעְרָהּ לִי וּפֶן־
 אֶפֹּל בְּחִצִּים כּוֹנֲנָה עַל־יֶתֶר
זֹאת מָלְכָה עַל־כָּל־בְּנוֹת הַחֵן וְעַל־
 רֹאשָׁהּ שְׁנֵי אוֹרִים וְכִדְמוּת כֶּתֶר
יָפָה בְטִבְעָהּ הִיא וּבִלְתָּהּ כָּל־בְּנוֹת
 הַחֵן תְּכַבֵּסְנָה בְסִיד וּבְנֶתֶר.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Eir’éh tzeviyáh ʕaltáh ʕal yéter
Kol yaʕalót ha-ḥéin ve-‘evráḥ séiter
Pen taʕaséh réshet be-saʕráh li u-fén
‘Epól ve-ḥitzím konanáh ʕal yéter
Zot malkháh ʕal kol benót ha-ḥein ve-ʕál
Rosháh shenéi ‘orím ve-khi-demút kéter
Yafáh ve-tivʕáh hi u-viltáh kol benót
Ha-ḥein tekhabéisnah ve-síd u-ve-néter.

  6 Responses to “Yosef Tzarfati, “Eir’eh Tzeviyah””

  1. Dear Michael,

    Valuable service as it may (it most certainly is), I fear you’re mistaken: those who wish to read Zarphati’s exquisite poems – sadly, too few of them – may go to Hebrewbooks and search for J. Schirmann’s Mivhar HaShirah HaIvrit Be-Italiah. It’s available in pdf form.

    Still, as a silent reader of your website for quite some time now, I wish to thank you for translating premodern Hebrew poets, and not going only for the obvious choice of Muslim Spain, but also introducing the wonderful poets of Italy.

  2. Mysterious! Still, you have to admit a low-quality PDF scan of an old (if comprehensive – and massive) tome isn’t optimal. My shit is copy-pastable, son. My shit’s got hyperlinks. Sure, if you wanted to read “Yesheinah At” (and could already read Hebrew) you could spend five minutes getting to page רכד in Schirmann’s digital brick, or you could just be like, boom, and there’s English too.

    But hey, thanks for the compliments, O furtive stranger! Feel free to come out of the shadows more often!

  3. ברשותך, אני אעבור לעברית עכשיו.

    סליחה שאני לא בוחר שם גנרי כלשהו ומבכר להשתמש בכינוי כזה; אין לי סבלנות לשם שלי.

    ברור שהמצב האופטימלי לא נמצא כלל ברשת, אלא בספר גופו (הוא נהדר, שוקן הו”ל ספרים יפים להלל). אבל המבחר של שירמן ברשת הוא הישג גדול ליודעי עברית.
    באשר לטיב הסריקה: יחסית לדפוסים קדומים מאד באותו אתר עצמו, הסריקה הזאת מעולה. בעבודתי כתלמיד מוסמך שעוסק עם כתבי יד, איתרע מזלי להיפגש עם דברים לא קריאים בעליל. ביניהם אני יכול להזכיר את כתב היד של צרפתי עצמו, שלא מהקריאים ביותר (אני כותב עבודה על ידידו, משה בן יואב, שגם משיריו תרגמת). בכל אופן – שמחתי שיש לה לשירה הזאת קונים, במיוחד לצרפתי. מגיע לו להיות נוכח יותר בספרות העברית.

  4. אל תדאג בקשר לבחירת השם. אני פשוט מרוצה שמישהו שמעריך את כל טרחתי באתר מצא אותו – לא אכפת לי במיוחד מה הוא קורא לעצמו ברשת.

    באשר לכתב ידו של צרפתי האהוב שלנו, למעשה ראיתי כמה דפים מהדיוואן שלו – אתה צודק, זה באמת סיוט. אני לא מקנא באלה שחייבים לפענח את כל כתבי היד העתיקים האלה, אבל אם אתקבל לתכנית מוסמך כנראה אקלע לאותו מצב.

    בכל אופן, אני משתדל לעשות את כל מה שאני יכול לשם השירה העברית ברשת. מוזר לי שיוזמות כגון פרוייקט בן-יהודה מתרכזות כל כך במשוררי ההשכלה ומתעלמות לחלוטין ממשוררים מוכשרים מתקופות אחרות – מאיר לטריס ולא יוסף צרפתי? נו באמת…אבל לשים את זה בצד, אני שמח שיצאת מהמחבוא, ואני מקווה שתמשיך להעיר. קצת חיזוק (או ביקורת) לא יהרוג אותי

  5. ודרך אגב, רציתי לומר שלדעתי אתה עושה עבודת קודש בכל הפענוח הזה. ישר כוח. מגיע לכולנו לעשות היכרות עם אוצרות תרבותינו. כל השירה הזאת צריכה להיות זמינה לכל אחד

  6. בן יהודה עושים עבודה נהדרת עם מה שזמין להם. הצרה הגדולה עם צרפתי, בניגוד לרוב האיטלקים האחרים, שמהדורה מרוכזת שלו לא יצאה, עדיין (!!), ודי לחכם וגו’. היעדר המהדורה, מעבר לעוול לספרות העברית ולצרפתי עצמו, פירושו שגם החזית המחקרית על שירת ישראל באיטליה לא צפופה במיוחד, בניגוד לספרד המוסלמית, שרוויה ממש.

    וכאן גם מתעוררת סוגיה אחרת – האם הוגן כלפי עורך ומהדיר של ספר שיצא עכשיו לאחרונה, המרכז שירים של משורר קדם-מודרני, שעבודתו תעבור מייד לרשת חינם אין כסף? אני חושב, עוד באיטליה, על ההוצאה לאור של שירי ר’ משה זכות, שהוציאה דבורה ברגמן אחרי שנות עבודה. על פניו – כלפי הקורא העברי הפוטנציאלי, הוגן ביותר שיוכל להיחשף לדברים הללו ללא גישה לספריה אוניברסיטאית. ובכ”ז…

    כתב היד של בן יואב גרוע ככל הנראה מזה של צרפתי; החסרון הגדול של שניהם (אבל גם כאן להערכתי בן יואב לוקח בהליכה) שהצילום במיקרופילם שזמין היום הוא מזעזע כשלעצמו. העתקה גרועה וצילום גרועה של אותה העתקה – Fifty shades of Grey.

    גוט שבת, ואני אשתדל להעיר הערות (נוקדניות, שים לב), כאשר אראה שיש צורך.

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *