May 012013
 

But what about Kiryat Gat?

Meir Wieseltier (1941 – )
A Song of Jerusalem

If there’ll be no Jerusalem, what’ll they do with a song of Jerusalem?
If there’ll be no Jerusalem, in the meantime they’ll sing it elsewhere.
If there’ll be no Tel Aviv, what’ll they do with a song of Tel Aviv?
If there’ll be no Tel Aviv, they’ll sing it in Haifa.

And later, Tel Aviv will come back and be, and Jerusalem will blossom from the stone.
And even Haifa will spread itself out on the Carmel like an Arab mason.
And a great sun will kiss all these places, as if they were children who sinned and returned for the better.
And it’ll be quiet and warm in our place.

מאיר ויזלטיר
שיר על ירושלים

 
אִם לֹא תִּהְיֶה יְרוּשָׁלַיִם, מַה יַעֲשׂוּ בְּשִׁיר עַל יְרוּשָׁלַיִם?
אִם לֹא תִּהְיֶה יְרוּשָׁלַיִם, יָשִׁירוּ אוֹתוֹ בֵּינְתַּיִם בְּמָקוֹם אַחֵר.
אִם לֹא תִּהְיֶה תֵּל אָבִיב, מַה יַעֲשׂוּ בְּשִׁיר עַל תֵּל אָבִיב?
אִם לֹא תִּהְיֶה תֵּל אָבִיב, יָשִׁירוּ אוֹתוֹ בְּחֵיפָה.
 
וְאַחַר כָּךְ תֵּל אָבִיב תָּשׁוּב וְתִהְיֶה, וִירוּשָׁלַיִם תִּפְרַח מִן הַסֶּלַע.
וַאֲפִילוּ חֵיפָה תִּתְמַתֵּחַ עַל הַכַּרְמֶל כְּסַתָּת עֲרָבִי.
וְשֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה תְּנַשֵּׁק אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה, כְּאִלּוּ הָיוּ יְלָדִים שֶׁסָרְחוּ וְחָזְרוּ לְמוּטָב.
וִיהֵא חַם וְשָׁקֵט בִּמְקוֹמֵנוּ.
י

Transliteration/תעתיק:

‘Im lo tihyéh yerushaláyim, mah yaʕasú be-shír ʕal yerushaláyim?
‘Im lo tihyéh yerushaláyim, yashíru ‘otó beintáyim be-makóm ‘aḥéir.
‘Im lo tihyéh teil ‘avív, mah yaʕasú be-shír ʕal teil ‘avív?
‘Im lo tihyéh teil ‘avív, yashíru ‘otó be-ḥeifáh.

Ve-‘aḥár kakh teil ‘avív tashúv ve-tihyéh, virushaláyim tifráḥ min ha-sélaʕ.
Va-‘afílu ḥeifáh titmatéiaḥ ʕal ha-karmél ke-satát ʕaraví.
Ve-shémesh gedoláh tenashéik ‘et kol ha-mekomót ha-‘éileh, ke-‘ílu hayú yeladím she-ḥasrú ve-ḥazrú le-mutáv.
Vihéi ḥam ve-shakéit bimkoméinu.

May 012013
 

Is anyone spending their fleeting time doing this?

نزار قباني
كُلَّما رأيتُكِ

كُلَّما رأيتُكِ..
أيأسُ من قصائدي.
إنّني لا أيأس من قصائدي
إلا حين أكونُ معك..
جميلةٌ أنتِ .. إلى درجةِ أنّني
حين أفكّر بروعتك .. ألهث..
تلهث لغتي..
وتلهث مُفْرَداتي..
خلّصيني من هذا الإشكال..
كُوني أقلّ جمالاً…
حتى أستردَّ شاعريتي
كُوني امرأةً عادية..
تتكحّل .. وتتعطّر .. وتحبل .. وتلِدْ
كُوني امرأةً مثلَ كلّ النساء..
حتى أتصالح مع لغتي..
ومع فمي1

ניזאר קבאני
כאשר אני רואה אותך


כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ,
אֲנִי מִתְיָאֵשׁ מִשִּׁירַי.
אֵינֶנִּי מִתְיָאֵשׁ מִשִּׁירַי
אֶלָא כַּאֲשֶׁר אֲנִי אִתָּךְ,
יָפָה אָתְּ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר
אֲנִי שׁוֹקֵל אֶת הֲדָרֵךְ, אֲנִי מִתְנַשֵּׁף,
מִתְנַשֶּׁפֶת שְׂפַתִי,
וּמִתְנַשְּׁפוֹת מִלּוֹתַי,
הַצִּילִינִי מִּקֻּשְׁיָה זוֹ,
הֲיִי פָּחוֹת יָפָה…
כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה מֵחָדָשׁ בְּשִׁירָתִי
הֲיִי אִשָּׁה רְגִילָה,
הִתְאַפְּרִי, הִתְבַּשְֹּמִי, הִתְעַבְּרִי, וּלְדִי
הֲיִי אִשָּׁה כְּמוֹ כָּל הַנָּשִׁים,
כְּדֵי שֶׁאוּכָל לְהִתְפַּיֵּס עִם שְׂפַתִי,
וְעִם פִּי…
י

  1. Whenever I see you
    I despair of my poems.
    I don’t despair of my poems
    except when I’m with you…
    You’re beautiful, so beautiful that
    when I consider your glory, I gasp for breath,
    My language gasps for breath,
    My words gasp for breath,
    Save me from this dilemma,
    Be less beautiful…
    So I can reclaim my poetry
    Be a regular woman,
    Put on makeup, perfume, get pregnant, give birth,
    Be a woman like all the other women,
    So I can be reconciled with my language
    and my mouth…

    (Nizar Qabbani)