Apr 232013
 

Somebody must be messing around. This isn’t in the mission statement.

Pablo Neruda
Tu Risa

Quítame el pan, si quieres,
quítame el aire, pero
no me quites tu risa.

No me quites la rosa,
la lanza que desgranas,
el agua que de pronto
estalla en tu alegría,
la repentina ola
de plata que te nace.

Mi lucha es dura y vuelvo
con los ojos cansados
a veces de haber visto
la tierra que no cambia,
pero al entrar tu risa
sube al cielo buscándome
y abre para mi todas
las puertas de la vida.

Amor mío, en la hora
más oscura desgrana
tu risa, y si de pronto
ves que mi sangre mancha
las piedras de la calle,
ríe, porque tu risa
será para mis manos
como una espada fresca.

Junto al mar en otoño,
tu risa debe alzar
su cascada de espuma,
y en primavera, amor,
quiero tu risa como
la flor que yo esperaba,
la flor azul, la rosa
de mi patria sonora.

Ríete de la noche,
del día, de la luna,
ríete de las calles
torcidas de la isla,
ríete de este torpe
muchacho que te quiere,
pero cuando yo abro
los ojos y los cierro,
cuando mis pasos van,
cuando vuelven mis pasos,
niégame el pan, el aire,
la luz, la primavera,
pero tu risa nunca
porque me moriría.1

פבלו נרודה
צחוקך


קְחִי מִמֶּנִּי לֶחֶם, אִם תִּרְצִי,
קְחִי מִמֶּנִּי אֲוִיר, אֲבָל
אַל־תִּקְחִי מִמֶּנִּי אֶת צְחוֹקֵךְ.

אַל־תִּקְחִי מִמֶּנִּי אֶת הַוֶּרֶד,
אֶת הָרֹמַח שֶׁאַתְּ מוֹרֶטֶת,
אֶת הַמַּיִם שֶׁלְפֶתַע
מִתְפָּרְצִים בְּשִׂמְחָתֵךְ,
גַּל הַכֶּסֶף הַפִּתְאֹמִי
שֶׁנוֹלָד בְּתוֹכֵךְ.

קָשֶׁה מַאֲבָקִי וַאֲנִי חוֹזֵר
עִם עֵינַיִם לֵאוֹת
לִפְעָמִים מֵהִסְתַּכְּלוּתָן
עָל הָאָרֶץ שְׁאֵינָה מִשְׁתָּנָה,
אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִכְנָס צְחוֹקֵךְ
הוּא עוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, מְחַפֵּשׂ אַחֲרַי
וּפוֹתֵחַ לִי אֶת כָּל
דְּלָתּוֹת הַחַיִּים.

אֲהוּבָתִי, בַּשָּׁעָה
הָאֲפֵלָה בְּיוֹתֵר יְשֻחְרַר
צְחוֹקֵךְ, וְאִם לְפֶתַע
תִּרְאִי שֶׁדָּמִי מַכְתִּים
אֶת אַבְנֵי הָרְחוֹב,
צַחֲקִי, כִּי צְחוֹקֵךְ
יִהְיֶה לְיָדַי
כְּמוֹ חֶרֶב טְרִיָּה.

עַל־יָד הַיָּם בַּסְּתָיו,
צְחוֹקֵךְ חַיָּב לְהַעֲלוֹת
אֶת אַשְׁדוֹ הַקֶּצֶף,
וּבָאָבִיב, אֲהוּבָה,
אֲנִי רוֹצֶה אֶת צְחוֹקֵךְ כְּמוֹ
הַפֶּרַח שֶׁיִחָלְתִּי לוֹ,
הַפֶּרַח הַכָּחֹל, הַוֶּרֶד
שֶׁל מוֹלַדְתִּי הַמְּהַדְהֶדֶת.

צַחֲקִי עַל הַלַּילָה,
עַל הַיּוֹם, עַל הַלְּבָנָה,
צַחֲקִי עַל רְחוֹבוֹת
הָאִי הַמְּפֻתָּלִים,
צַחֲקִי עַל הַנַּעַר
הַמְּגֻשָּׁם הַזֶּה שֶׁאוֹהֵב אוֹתָךְ,
אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֲנִי פּוֹקֵחַ
אֶת עֵינַי וְעוֹצֵם אוֹתָן,
כַּאֲשֶׁר יוֹצְאוֹת פְּסִיעוֹתַי,
כַּאֲשֶׁר פְּסִיעוֹתַי חוֹזְרוֹת,
מִנְעִי מִמֶּנִּי אֶת הַלֶּחֶם, הָאֲוִיר,
הָאוֹר, הָאָבִיב,
אַךְ אֶת צְחוֹקֵךְ לְעוֹלָם לֹא
כִּי אָמוּת.
י

  1. You can take away bread, if you want,
    you can take away air, but
    don’t take your laughter away from me.

    Don’t take back the rose,
    the lance that you pluck,
    the water that swiftly
    bursts forth in your joy,
    the silver wave suddenly
    born within you.

    My fight is hard and I return,
    my eyes weary
    at times from having to see
    the unchanging earth,
    but when your laughter comes in
    it rises to heaven in search of me
    and opens for me every one
    of life’s doors.

    My love, in the darkest
    of hours your laughter
    comes loose, and if sudden
    you see that my lifeblood now stains
    the stones of the street,
    then laugh, because for my hands
    your laughter will be
    a freshly-forged sword.

    Beside the sea in the autumn,
    your laughter must raise
    its cascade of foam,
    and in spring, love,
    I want your laughter as if
    it was the flower I hoped for,
    the cerulean flower, the rose
    of my homeland resounding.

    Laugh at the night,
    at the day, at the moon,
    laugh at the streets
    of the island all twisted,
    laugh at this boy
    so awkward who loves you,
    but when I open
    my eyes and I close them,
    when my footsteps go out,
    when my footsteps return,
    Then deny me the bread, the air,
    the light, the spring,
    but never your laughter,
    because I would die.

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *