Nov 092012
 

A pagan paean to the latent forces of human vitality. That was totally Tchernichovsky’s kind of thing. This is…not an easy poem to translate.

Shaul Tchernichovsky (1875 – 1943)
A Song to Astarte, and Also to Bel!

A song to Astarte, and also to Bel:
The pit-dwelling snake, night’s owl as well,
May a song to life, and the freedom to urge
From out the valley’s channels surge,
From within heaps of fallen leaves,
From the bark of cypress trees.
Leave your clefts of rock, your holes!
Towards exultation and joyful days
Clear the path, make straight the way!

The sun had yearned for paths of light,
And in the spring awakened, warming
Its passions through the bloodstream swarming.
What’s left of last year bursts from seeds,
Touching the time that now proceeds.

From the day’s decline, along the sweep
of the zodiac, touching the deep,
with life’s secrets came the flier,
bearing tidings like a crier.
Flocks in rapid flight ascend,
Groups and groups fly end to end,
At angles, in circles through the air —
They separate then pair by pair.

Turn to the wolf and the wild plain:
Stand up, be gladdened through your pain.
And your heart will beat as it holds inside you
The mighty god within your sinews.
Inside you dormant forces lay,
The potent streams of bygone days,
The past within gives a command,
Wondrous, full of strength and grand,
Hidden within being’s dark,
As a block of marble hides a spark.

Oh son of man, towards joyful days
Clear the path, make straight the way!
And by the fistful I’ll throw golden wheat
into your face, its seeds replete
with enigma and vitality —
how to live eternally,
You perceive the secret in your soul —
Burning in your veins like coal:
Stand and rise, be brave, desire —
Nothing more does life require!

Alongside Woman, you peered at the earth
Swollen now and giving birth
To tribes of life and hosts of greenery,
Bursting, streaming endlessly:
Hidden in mountains or in sandy beds,
Tomorrow’s life and yesterday’s dead.
Where life by light or shadow dwells:
There’s a seed of sun, a seed of Bel.

And the sea’s great host by sand restrained,
Eastward, westward, bearing chained
The yoke of endless pregnancy:
From the stream that flowed down to the sea,
Which holds a stone’s strength in its thrall,
In drops of water on a wall,
Into springs it drips down from great height,
In the dark of the deep, in the day’s fierce light.

You perceive the secret in your soul
Enigmatic, splend’rous whole —
Nothing more does life require:
Stand and rise, be brave, desire!

שאול טשרניחובסקי
לעשתורת שיר ולבל

 
לָעַשְׁתֹּרֶת שִׁיר וְלַבֵּל:
נְחַשׁ־הַפַּחַת, קְאַת הַלֵּיל,
דְּרוֹר לַיֵּצֶר, שִׁיר לַחַי,
צְאוּ מִתּוֹךְ עֲרוּצֵי גַיְא,
מִן עֲרֵמוֹת עֲלֵי־רֹאשׁ,
מִנַּהֲלוֹלֵי גִזְעֵי־ברוֹשׁ.
עִזְבוּ נִקְרוֹת צוּר וָבוֹר!
לִקְרַאת שְׂמָחוֹת, לִקְרַאת גִּיל,
פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!
 
חָמְדָה חַמָּה אָרְחוֹת־אוֹר,
וְשֶׁמֶשׁ־אָבִיב נֵעוֹר חָם,
מַרְעִיל בְּשִׁגְיוֹנוֹתָיו דָּם.
בָּא הַתּוֹר, בּוֹ נָגַע גְּבוּל
שְׁיָר אֶשְׁתָּקַד בִּזְרַע בּוּל.
 
מִכִּנְטוֹת הַיּוֹם עַד תֹּם
שְׁבִיל הַמַּזָּל וְנָגַע תְּהוֹם,
בַּעַל־כָּנָף בָּא אֲחוּז־
מִסְתְּרֵי חַיִּים, בָּא בִּכְרוּז.
סִיעוֹת בָּאוֹת חִישׁ בִּיעָף,
לַהֲקָה וְלַהֲקָה, קַו לָקָו,
בָּאֲלַכְסוֹן וּבַחוּג —
וּמִתְפָּרְדוֹת זוּג וָזוּג.
 
וְלָעֲרָבָה פְּנֵה וְלַזְּאֵב:
קוּם וְאֻשַּׁרְתָּ מִתּוֹךְ כְּאֵב.
וְהִכָּה לִבְּךָ, בֶּאֱחֹז
בִּשְׁרִירֶיךָ אֵל בָּעֹז.
כֹּחוֹת טְמִירִים בָּךְ וּשְׁיַר
זִרְמֵי דוֹרוֹת מִשֶּׁכְּבָר,
נַחֲלַת עָבַר נוֹתֵן צָו,
פֶּלִי, מָלֵא אוֹן וָרָב,
נֶחְבָּא עָמֹק בְּתוֹךְ הַיֵּשׁ,
כְּרֶשֶׁף גָּלוּם בְּאֶבֶן שֵׁשׁ.
 
הוֹי, בֶּן־אָדָם, לִקְרַאת גִּיל
פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!
מְלֹא הַחֹפֶן, חִטַּת פָּז
אֶזְרֹק בְּפָנֶיךָ — רָז
בַּגַּרְגְּרִים וְתוֹכָם — לְשַׁד־
חַיֵּי עוֹלָם, חַיֵּי עַד,
וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד —
בְּרַהֲטֵי דָמֶיךָ יְקוֹד:
קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשֹׁק —
מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק!
 
וְנִבַּטְתָּ עִם הַבַּת
לָאֲדָמָה — וְהִיא הֲרַת
דוֹרוֹת־דֶּשֶׁא וְשִׁבְטֵי חָי,
פוֹרְצִים, נוֹבְעִים עַד בְּלִי דָי:
שְׁפוּנֵי־הָר וּטְמוּנֵי־חוֹל,
חַיֵּי־מָחָר, פִּגְרֵי תְמוֹל.
בְּחַיֵּי־אוֹר וּבְחַיֵּי־צֵל
זֶרַע שֶׁמֶשׁ, זֶרַע בֵּל.
 
וְחֵיל־הַיָּם בְּמִסְגֶּרֶת חוֹל
קֵדְמָה וְיָמָּה נוֹשֵׂא בְּעֹל
שֶׁל הֵרָיוֹן וְלֵדַת עַד:
מִן הַנַּחַל אֲשֶׁר רַד
וְעַד הַיָּם שֶׁחָסְנוֹ צוּר,
בְּטִפּוֹת צִנּוֹר עַל הַשׁוּר,
עַל־פִּי מַעְיָן וּשְׂפוֹת בִּיב,
בְּמַחְשַׁךְ־תְּהוֹם, בְּאוֹר וָזִיו.
 
וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד
מָלֵא רָזִים, מָלֵא הוֹד —
מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק:
קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשֹׁק!
י

Transliteration/תעתיק:

Lo-ashtóyres shir ve-la-béil
Nekhásh ha-pákhas, ke’ás ha-léil,
Dróyr la-yéitzer, shir la-khái,
Tzú mi-tóykh arútzei gai,
Min aréimoys aléi-roysh,
Mi-nahalóylei gízei vroysh.
Ízvu níkroys tzur va-vóyr!
Líkras smákhoys, líkras gil,
Pánu dérekh, sóylu shvil!

Khómdoh khámoh órkhoys oyr,
Ve-shémesh óviv néioyr khom,
Máril be-shigyoynóysov dom.
Bo ha-tóyr, boy nóga gvul
Shyar eshtókad bizrá bul.

Mi-kintóys ha-yóym ad tóym
Shvil ha-mázol ve-nóga tehóym,
Bá’al kánaf bo akhúz
Místrei kháyim, bo bikhrúz.
Síoys bó’oys khish bi’óf,
Láhakoh, láhakoh, kav lo-kóv,
Bo-alákhsoyn u-va-khúg —
U-mispórdoys zug va-zúg.

Ve-loróvoh pnéi ve-la-zéiv:
Kum ve-ushárta mi-tóykh kéiv.
Ve-híkoh líbkho, be’ekhóyz
Bishrirékha eil bo-óyz.
Kóykhoys temírim bokh ushyár
Zírmei dóyroys mi-she-kvór,
Nákhlas óvar nóysein tzov,
Péli, mólei oyn vo-róv,
Nékhbo ómoyk be-tóykh ha-yéish,
Ke-réshef gólum be-éven sheish.

Hoy, ben ódom, líkras gil
Pánu dérekh, sóylu shvil!
Melóy ha-khóyfen, khítas poz
Ézroyk be-fanékha — roz
Ba-gárgrim ve-sóykhom — leshád
Kháyei óylom, kháyei ad,
Ve-níklat be-náfshekha ha-sóyd —
Be-ráhatei domékha yekóyd:
Kum va-aléh, emátz vakhshóyk —
Míshpat kháyim hu va-khóyk!

Ve-nibáteto im ha-bás
Lo-adómoh — ve-hí harás
Dóyroys déshe ve-shívtei khai,
Póyrtzim, nóyvim ad bli dái:
Shfúnei hor utmúnei khoyl’
Kháyei-mókhor, pígrei smoyl.
Be-kháyei oyr u-ve-kháyei tzeil
Zéra shémesh, zéra beil.

Ve-khéil ha-yóm be-misgéres khoyl
Kéidmoh ve-yómoh nóysei be-óyl
Shel heiróyoyn ve-léidas ad:
Min ha-nákhal ashér rad
Ve-ád ha-yóm she-khósnoy tzur,
Be-tipóys tzínoyr al ha-shúr,
Al pi máyon usfóys biv,
Be-mákhshakh tehóym, be-óyr vo-zív.

Ve-níklat be-náfshekho ha-sóyd
Mólei rózim, mólei hoyd —
Míshpat kháyim hu va-khóyk:
Kum va-aléh, emátz vakhshóyk!

  One Response to “Shaul Tchernichovsky, “La-Ashtoret Shir ve-la-Bel””

  1. Awesome translation. I’m impressed.

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *