Sep 212012
 

“Canaanite” poet Yonatan Ratosh, in this dirge for a funeral procession, imagines a pre-Judahite milieu in which the soul of the dead is conducted towards the palace of El, chief of the Canaanite pantheon, beneath the primal ocean which lay beyond the world’s edge. A personal favorite.

המשורר ה”כנעני” יונתן רטוש, בקינת הלוויה זו, מדמיין סביבה שירית טרום-יהודית שבה נפשו של הנפטר תלווה לעבר ארמונו של אל, ראש הפנתאון הכנעני, הנמצא מתחת למי הים הקדמוני שמעבר לקצה העולם. שיר זה אהוב עליי במיוחד

Yonatan Ratosh (1908 – 1981)
The Soul of

Before him Justice strides
Making straight his way
Shield-bearing Justice, before him in darkness
Before him Justice strides

Toward the god of the sea winds
Deep in the heart of his twin depths
Who with his wing deepens dusk
The grey of his beard seething foam

With the lamp of gods you rose
And you’ll course
With the lamp of gods, the sun
To its source

Toward the end of all the great waters
Toward the font of all the world’s dust
Every road rising up to the heavens
Every road sinking down to Sheol

Toward the god of the sea winds
Timbered hall of the king, father of years
Who holds in his hand the spirit of all flesh
To whose footsteps bow all life

This man
Who saw torment and its rod
This man has ceased his labors
Homeward – –

Before him Justice strides
Making straight his way
Shield-bearing Justice, before him in darkness
Before him Justice strides

Deep in the heart of his twin depths
Timbered hall of the king, father of years
Whose hands wrought the crown of Baal
Whose hands wrought the might of Anat
Whose hands wrought the wisdom of Kothar
Whose hands wrought the good of Astarte
Whose right wrought the glory of Baal
Whose left wrought the weight of Mot

O mighty-pinioned El
Sheltering the ends of the earth
Who makes law in his depths
Bless the one who returns to his people –

the soul of
your servant
who has gone
to his repose –

Before him Justice strides
Making straight his way
Shield-bearing Justice, before him in darkness
Before him Justice strides

יונתן רטוש
את נשמת


צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בַּמָּגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמַנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ

אֶל אֱלֹהֵי רוּחוֹת יָם
קֶרֶב אֲפִיק תְּהֹמוֹתַיִם
אֲשֶר בִּכְנָפוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים
שֵׂיבת זְקָנוֹ עוֹלָה קָצֶף

עִם נֵרַת אֵלִים עָלִיתָ
גַּם תָּבוֹא
עִם נֵרַת אֵלִים הַשָּׁמֶשׁ
בַּמָּבוֹא

אֶל סוֹף כָּל מַיִם רַּבִּים
אֶל רֹאשׁ עַפְרוֹת כָּל אָרֶץ
רֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ הוֹלֶכֶת שָׁמַיִם
רֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ יוֹרֶדֶת שְׁאוֹל

אֶל אֱלֹהֵי רוּחוֹת יָם
קֶרֶשׁ מֶלֶךְ אַב שָׁנִים
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר
לִפְעָמָיו יִשְׁתַּחוּ כָּל חָי

זֶה הַגֶּבֶר
רָאָה עֹנִי וְשִׁבטוֹ
זֶה הָאִיש חָדַל מִמַּעַשׂ
לְבֵיתוֹ – –

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בַּמָּגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמַנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ

קֶרֶב אֲפִיק תְּהֹמוֹתַיִם
קֶרֶשׁ מֶלֶךְ אַב שָׁנִים
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ נֵזֶר בַּעַל
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ עֹז עֲנָת
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ חָכְמַת כּוֹשָׁר
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ טוּב אֲשֵרָת
אֲשֶׁר מִימִינוֹ קֶרֶן בַּעַל
אֲשֶׁר מִשְֹּמֹאלוֹ כֶּבֶד מוֹת

אֵל אַדִּיר אֲבָרוֹת
מֵצֵל כַּנְפֵי עוֹלָם
הָעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בִּתְהוֹמָיו
בָּרֵך אֶת הַבָּא אֶל עַמָּיו

אֶת נִשְׁמַת
עַבְדְּךָ
שֶׁהָלַךְ
לעוֹלָמוֹ –

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בַּמָּגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמַנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ

Transliteration/תעתיק:

Tzédek lefanáv yehaléikh
Yefaléis ‘orḥó mishór
Tzédek ba-magéin lefanáv ba-‘ashmaním
Tzédek lefanáv yehaléikh

‘El ‘elohéi ruḥót yam
Kérev ‘afík tehomotáyim
‘Ashér bikhnafó maʕarív ʕaravím
Seivát zekanó ʕoláh kátzef

ʕim neirát ‘eilím ʕalíta
Gam tavó
ʕim neirát ‘eilím ha-shámesh
Ba-mavó

‘El sof kol máyim rabím
‘El rosh ʕafrót kol ha-áretz
Rosh kol dérekh holékhet shamáyim
Rosh kol dérekh yorédet she’ól

‘El ‘elohéi ruḥot yam
Kéresh mélekh ‘av shaním
‘Ashér be-yadó néfesh kol basár
Lifeʕamáv yishtaḥú kol ḥái

Zeh ha-géver
Ra’áh ʕóni ve-shivtó
Zeh ha-‘ísh ḥadál mi-máʕas
Leveitó

Tzédek lefanáv yehaléikh
Yefaléis ‘orḥó mishór
Tzédek ba-magéin lefanáv ba-‘ashmaním
Tzédek lefanáv yehaléikh

Kérev ‘afík tehomotáyim
Kéresh mélekh ‘av shaním
‘Ashér miyadó néizer baʕal
‘Ashér miyadó ʕoz ʕanát
‘Ashér miyadó ḥokhmát koshár
‘Ashér miyadó tuv ‘asheirát
‘Ashér miminó kéren báʕal
‘Ashér mismoló kéved mot

‘Eil ‘adír ‘avarót
Metzéil kanféi ʕolám
Ha-ʕoséh mishpát bitehomáv
Baréikh ‘et ha-bá ‘el ʕamáv

‘Et nishmát
ʕavdekhá
She-halákh
Le-ʕolamó

Tzédek lefanáv yehaléikh
Yefaléis ‘orḥó mishór
Tzédek ba-magéin lefanáv ba-‘ashmaním
Tzédek lefanáv yehaléikh

  2 Responses to “Yonatan Ratosh, “Et Nishmat””

  1. This is one of those poems that I think is untranslatable. It’s just so…Hebrew. In every way. The old gods come to philological life on the page.

    I can’t imagine how one would do a completely successful version of this in another language. With all the archaisms and dual meanings (אֱלֹהֵי רוּחוֹת יָם could be “god of the western spirits.”)

    “Mighty-pinioned El” though is a good one.

  2. Its intense Hebrew-ness isn’t really translatable, no, but I think it has other aesthetic merits that can be more successfully conveyed in translation.

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

Are you a Russian spam robot? Prove it: *