Jul 032015
 

Yisroel Efros (1890-1981)
Erotic Egoisms

You who are not merely you
sharply carved
cheeks, curls, slender neck and breast,
you who are more you than you,
who these many nights beneath my white waves
I wove together thread by thread,
and thought by thought, flame by flame,
until you ascended, arose from my sea –
you are wholly mine
wholly my creation.

Your creation?

At first, the blind footsteps
then the path begins to reveal itself;
at first, time pulsing hot and steady within the seed,
and the pressure and the pressure,
the astounding might of weakness among the stones,
until the world, the light appear;
at first, yearning – simple, hollow, fumbling,
and suddenly the focus igniting and bursting forth like some kind of rainbow,
an interiority ascending –

– With time, there’s feminine time and there’s a man’s time.
Masculine time is the urge from moment to moment,
and the moment itself is only what lies here within me.
With these very pads of my fingertips
I have imbued your urges with star-moments,
moment-stars,
and see, I’ll hear your proud train
fan slowly open with a rustle of silk
with a thousand deep eyes, stars of wisdom.
Your stars are all mine, my lord,
your somber eyes are all mine, my peacock –

He kisses her forehead and heads for the door.
And hush, she sits by the window and sings
softly songs of her virginhood,
songs of her youth,
again and again and again.

ישראל אפרת
אגואיזמים ארוטיים


אַתְּ שֶׁאֵינֵךְ רַק אַתְּ
מְגֻלֶּפֶת חַדּוֹת
לְחָיַיִם, קְוֻצּוֹת, צַוָּאר דַּק וְחָזֶה,
אַתְּ שֶׁיּוֹתֵר אַתְּ מֵאַתְּ,
שֶׁרַבִּים הַלֵּילוֹת מִתַּחַת גַּלַּי הַלְּבָנִים
חוּט אֶל חוּט רִקַּמְתִּיךְ
וְהָגוּת אֶל הָגוּת, אֵשׁ אֶל אֵשׁ,
עַד עָלִית, עַד עָלִית מִיַּמִּי –
כֻּלָּךְ רַק שֶׁלִּי,
כֻּלָּךְ יְצִירָתִי.

– יְצִירָתֶךָ?

רֵאשִׁית, הַפְּסִיעוֹת הָעִוְרוֹת
אַחַר כָּךְ הַמְּגַמָּה הַמְבָרֶרֶת;
רֵאשִׁית, הַזְּמַן הַדּוֹפֵק חַם וְקָצוּב תּוֹךְ הַזֶּרַע,
וְהַדָּחָק וְהַדְּחָק,
הָעֹז הַמַּפְלִיא שֶׁל רִפְיוֹן בֵּין סְלָעִים,
עַד יוֹפִיעַ עוֹלָם וְהָאוֹר;
רֵאשִׁית, עֲרִיגָה – סְתָמִית, חֲלָלִית, מְגַשֶּׁשֶׁת,
וּפִתְאֹם הָרִכּוּז שֶׁנִּצַּת וּפָרַץ כְּעֵין קֶשֶׁת,
הַפְּנִימִיּוּת שֶׁעָלְתָה –

– זְמַן יֵשׁ נָשִׁי וְיֵשׁ זְמַן שֶׁל הַגֶּבֶר.
זְמַן גַּבְרִי הוּא הַדַּחַף מֵרֶגַע אֶל רֶגַע,
וְהָרֶגַַע עַצְמוֹ הֵן תּוֹכִי, רַק תּוֹכִי.
בְּכָרִיּוֹת אֵלֶּה שֶׁל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתַי
נָטַעְתִּי עַל דְּחָפֶיךָ רְגָעִים-כּוֹכָבִים,
כּוֹכָבִים-רְגָעִים,
וּרְאֵה, יֵשׁ אֶשְׁמַע מְנִיפָתְךָ הַגֵּאָה
נִפְתַּחַת כְּבֵדָה בְּרִשְׁרוּשׁ מֶשִׁי
עִם אֶלֶף עֵינַיִם עֲמֻקּוֹת, כּוֹכָבִים שֶׁל חָכְמָה.
כּוֹכָבֶיךְ שֶׁלִּי, אֲדוֹנִי,
עֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת שֶׁלִּי, טַוָּסִי –

הוּא נוֹשֵׁק לָהּ עַל מִצְחָהּ וְהוֹלֵךְ אֶל הַדֶּלֶת.
וְהַס, הִיא יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן וְשָׁרָה
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ שִׁירֵי בְּתוּלֶיהָ,
שִׁירֵי נְעוּרֶיהָ,
חֲזָרָה חֲזָרָה חֲזָרָה.

Jun 272015
 
איקיו (1394-1481)
 
הַבֻּבָּנַאי תּוֹלֶה אֶת בֻּבּוֹתָיו
מִסָּבִיב לַצַּוָּאר, לֹא לַלֵּב
אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא שֵׁד
אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא בּוּדְהָה
י
Jun 212015
 

Yosef Tzvi Rimon (1889-1958)
They Led Me Along to the Cloisters of the Monks

They led me along to the cloisters of the monks,
instructed me to remove the hat from my head,
and I beheld so many images of the Divine.
I almost burst into tears
at the sight of the crucified.
Would that I could have cried,
and told him too of my unbearable pain!…

יוסף צבי רימון
הוליכוני אל מקלטי הנזירות


הוֹלִיכוּנִי אֶל מִקְלְטֵי־הַנְּזִירוּת,
לִמְּדוּנִי הָסֵר כּוֹבָעִי מֵעַל רֹאשִׁי,
וּתְמוּנוֹת־הַקֹּדֶשׁ חָזִיתִי לָרֹב.
כִּמְעַט פָּרַצְתִּי בְּבֶכִי
לְמַרְאֶה הַצָּלוּב.
לוּ יָכֹלְתִּי בְּכוֹת עוֹד,
וְסַחְתִּי גַּם לְפָנָיו אֶת כְּאֵבִי הָאָיֹם!..

Jun 172015
 

Eisig Silberschlag (1903-1988)
How You Dazzle

How you dazzle since I realized
On my solitary wanderings
How your spirit so resembles
Indigo spring evenings.

And the moon — proud as your head;
And the tree — how like your stature;
And the grass — soft as your breast
On indigo spring evenings.

אייזיג זילברשלג
מה נפלאת…


מָה נִפְלֵאת מֵאָז גִּלִּיתִי
בְּטִיּוּלַי הַבּוֹדְדִים
דִּמְיוֹן בֵּין נִשְׁמָתֵךְ וּלְבֵין
לֵילוֹת אָבִיב כְּחֻלִּים.

וְהַסַּהַר גֵּא כְרֹאשֵׁךְ,
וְהָאִילָן — כְּקוֹמָתֵךְ,
וְהַדֶּשֶׁא רַךְ כְּשָׁדֵךְ
בְּלֵילוֹת אָבִיב כְּחֻלִּים.

Jun 152015
 

A fun, complex rhyme scheme that doesn’t work in English. C’est la vie.

Yitzḥak ha-Seniri (12th century – 13th century)
God, May You Wake Up and See

Oh God, may you wake up and see
  How strife surges among your dejected,
Breaching houses and walls; while your weary flock
  Broken wanders the wild, untended.

Your meek one foresees cruel temptations
  But trusts in your most holy name;
Living God, pray, how long shall you slumber
  Through Edom and Araby’s glad exultations?

Oh dove, you whose hopes lie with me
  I see how in bondage you dwell;
Exult freely in glory, forget your distress
  Await me, my daughter, your reward is with me!

Your nesting dove sets out and flies
  Beset by the ice and the cold;
In the desert the crows lie in wait for the dove;
  God, redeem me! her heart wails and cries.

Those who seek me should hold their heads high,
  For monarchs come bearing a gift;
My flock I’ll bring in, my shrines I’ll rebuild,
  I’ll seek out the root of the son of Yishai.

Oh build up your Temple, reclaim
  Zion’s towers, to weaken my strife,
Restore her; I’ll dwell, a choice lamb from the flock,
  With you in your halls to extol your great name.

יצחק השנירי
האל העירה וראה

 
הָאֵל הָעִירָה וּרְאֵה
 צַר עַל עַם שָׁפָל יִגְאֶה
פּוֹרֵץ גֶּדֶר חֶדֶר עֵדֶר הַנִּלְאֶה
 נָע בַּמִּדְבָּר נִשְׁבָּר בַּבַּר אֵין רוֹאֶה
 
צָעִיר חוֹזֶה מַדּוּחַ
 וּבְשֵׁם קָדְשָׁךְ בָּטוּחַ
אֵל חַי כַּמָּה שַׁמָּה לָמָּה יָנוּחַ
 גַּם יִתְעַדַּן חֶמְדָּן וּמְדָן עִם שׁוּחַ
 
יוֹנָה כִּי בִי תּוֹחַלְתֵּךְ
 רָאִיתִי בִּשְׁבִי שִׁבְתֵּךְ
גָּאוֹן נִפְשִׁי חָפְשִׁי וּנְשִׁי צוֹק עִתֵּךְ
 חכִּי בִּתִּי עִתִּי אִתִּי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ
 
נוֹסְעָה יוֹנָתָךְ חוֹנָה
 בִּכְפוֹר וּבְקֶרַח לָנָה
גַּם בַּחֹרֶב עוֹרֵב אוֹרֵב לַיּוֹנָה
 לִבָּהּ שׁוֹאֵל מֵאֵל גּוֹאֵל יָבוֹא נָא
 
רֹאשׁ יִשְׂאוּ בָּנִים דּוֹרְשַׁי
 יוֹבִילוּ מְלָכִים שַׁי
צֹאנִי אֶקְנֶה אֶפְנֶה אֶבְנֶה מִקְדָּשַׁי
 אֶהְיֶה דּוֹרֵשׁ שֹׁרֶשׁ יוֹרֵשׁ בֶּן יִשַׁי
 
וּבְנֵה מִקְדָּשׁ וּמִגְדַּל
 צִיּוֹן וּכְבוֹד צַר יִדַּל
אוֹתָהּ הָשֵׁב אֵשֵׁב יֵשֵׁב שֶׂה נִבְדָּל
 תּוֹךְ אוּלַמָּךְ עִמָּךְ וּשְׁמָךְ יִתְגַּדַּל
י

Jun 112015
 

Benjamin Nahum Silkiner (1882-1939)
For Bound Is My Heart by My Anguish

…for bound by my heart is my anguish
With edicts it will not appeal —
My sigh; and my mute sorrow’s wellspring
To you my lament won’t reveal.
Don’t ask me to tell of my wand’rings,
How much my own strength would afflict me,
What turmoil and chaos it was that
I feared so, that chased me and pricked me
To shelter beside you…— But be
Like a star for me in the void: calm,
May you brightly illume me with solace,
And wordless my wasted soul balm.
Then I’d gratefully welcome your kindness,
My daughter, your shadow caressing
Shall be where I dwell, your bosom my rest,
Where weary I whisper my blessing.
When dimly my day fades and darkens,
Soul shuttered by Night, dun and drear,
You’ll have my bequest, so long treasured
and hoarded — you shall inherit my tear…

בנימין נחום סילקינר
כי גבול שם לבבי ליגוני


…כִּי גְבוּל שָֹם לְבָבִי לִיגוֹנִי
וְלֹא יַעֲבֹר אֶת חֻקּוֹ — אַנְחָתִי;
וּמְקוֹר דַאֲבוֹנִי הָאִלֵּם
לֹא יַעֲרֶה לָךְ שֹיִחַ תְּלוּנָתי.
אַל נָא תִשְׁאָלִינִי לִנְדוּדַי,
וְכֹחִי בַדֶּרֶךְ מָה עִנָה,
וּמָה הִיא הַשּׁוֹאָה חָרַדְתִּי
מִמֶּנָּה לְמַחְסֶה בַפִּנָּה
הַבְּרוּכָה, בָּהּ תִּשְׁרִי… — הֲיִי לִי
כַּכּוֹכָב בַּנְּשִׁיָּה: דוֹמֵמָה
בִּי שִׁפְעִי אוֹר־נֹחַם וְדַבְּרִי
בְלִי אֹמֶר עַל נַפְשִׁי שׁוֹמֵמָה.
אָז אֶרְצֶה בְּתוֹדָה אֶת חַסְדֵּךְ
וּבְצִלֵּךְ אֶתְלוֹנֵן, יַלְדָּתִי,
וְעָיֵף בְּחֵיקֵךְ אָנוּחַ
מְדוֹבֵב לָךְ לַחַשׁ־בִּרְכָתִי.
וְאוֹר־יוֹמִי הֶעָכוּר כִּי יִדְעַךְ
וְסָגַר הַלֵּיל בְּעַד נִשְׁמָתִי,
אַתְּ תִּירְשִׁי הַהוֹן שֶׁרָכַשְׁתִּי
וָאֶחְשֹךְ מֵעוֹדִי — דִּמְעָתִי…

Jun 102015
 

Not that one.

Moshe Feinstein (1898-1964)
Two Things Night Brought Me

Two things night brought me:
a withered leaf, a blighted scrap of rot,
lush spirit fled upon
the passing storm,
fell in death’s grip through my window
to bedshrouds soaked with my desolation
and spoke: it’s cold beneath the slabs of the tomb,
cold and damp…
then, ha-ha-ha, knocking at the window like glad tidings,
came a gleeful peal of laughter, born of a girl’s warm breast,
intimating nighttime secrets, the creases
in a black dress,
bounding like a gazelle through my blood,
drawing to my lips a thirsty tremble,
crying: desire! desire!
then banished to the night,
like the clear peal of a snowy bell
in blackening distances.

On my bedshrouds fluttered the leaf.

הלל בבלי
שניים לי מלילה


שְׁנַיִם לִי מִלַּיְלָה:
עָלֶה כָמוּשׁ, פִּתְקַת־רָקָב שְׁדוּפָה,
אֲשֶׁר יֶרֶק־חַיָּיו פָּרַח עִם הַסּוּפָה
הַמְטַיְּלָה,
נָפַל בְּחִיל־מָוֶת אֶל חַלּוֹנִי,
עַל תַּכְרִיכֵי עַרְשִׂי סְפוּגַת שִׁמְמוֹנִי
וְדוֹבֵב: קַר מִתַּחַת קַרְשֵׁי גוֹלָל,
קַר וְטָחוּב…
וְחַה, חַה, חַה בְּחַלּוֹנִי דָּפַק כִּמְבַשֵּׂר בְּשֹוֹרָה,
צְחוֹק־גִּיל, בֶּן חָזֶה חַם שֶׁל עַלְמָה,
הָרוֹמֵז סוֹדֵי לֵיל וְקִמְטֵי שַֹלְמָה
שְׁחוֹרָה,
כִּרְכֵּר כָּאַיָּלָה דֶּרֶךְ דָּמִי,
עוֹרֵר עַל שִׂפְתוֹתַי רַעַד צָמֵא
וְקָרָא: חֵשֶׁק, חֵשֶׁק,
קָרָא וְאֶל הַלַּיְלָה גָּלָה,
כִּגְלוֹת צְלִילֵי פַּעֲמוֹן־שַׁלְגִּית זַכִּים
אֶל שַׁחְרוּרִית הַמֶּרְחַקִּים.

עַל תַּכְרִיכֵי עַרְשִׂי פִּרְכֵּס עוֹד הֶעָלֶה.

Jun 092015
 

Avraham Shlonsky (1900-1973)
Toil

Dress me, pious mother, in a splendid coat of colors
Lead me with the dawn unto my toil.

Light enfolds my country in a talles.
Houses stand as if tefillin.
Hand-paved highways tumble down like straps.

A gleaming city lifts a morning prayer unto her Maker.
And among the makers:
Abraham your child,
Poet-paver son of Israel.

In the twilight of the evening
Father comes back from his labors,
Like a prayer he warmly whispers:
Abraham, my dearest child:
Flesh and bones and sinews.
Halleluyah.

Dress me, pious mother, in a splendid coat of colors,
Lead me with the dawn
Unto my toil.

אברהם שלונסקי
עמל


הַלְבִּישִׁינִי, אִמָּא כְּשֵׁרָה, כְּתֹנֶת־פַּסִּים לְתִפְאֶרֶת
וְעִם שַׁחֲרִית הוֹבִילִינִי אֱלֵי עָמָל.

עוֹטְפָה אַרְצִי אוֹר כַּטַּלִית.
בָּתִּים נִצְּבוּ כַּטּוֹטָפוֹת.
וְכִרְצוּעוֹת־תְּפִילִין גוֹלְשִׁים כְּבִישִׁים, סָלְלוּ כַּפַּיִם.

תְּפִלַּת שַׁחֲרִית פֹּה תִּתְפַּלֵּל קִרְיָה נָאָה אֱלֵי בּוֹרְאָהּ.
וּבַבּוֹרְאִים
בְּנֵךְ אַבְרָהָם,
פַּיְטָן סוֹלֵל בְּיִשְׂרָאֵל.
  
וּבָעֶרֶב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יָשׁוּב אַבָּא מִסִּבְלוֹתָיו
וְכִתְפִלָּה יִלְחַשׁ נַחַת:
הֲבֵן יַקִּיר לִי אַבְרָהָם,
עוֹר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת.
הַלְלוּיָהּ.
  
הַלְבִּישִׁינִי, אִמָּא כְּשֵׁרָה, כְּתֹנֶת־פַּסִּים לְתִפְאֶרֶת
וְעִם שַׁחֲרִית הוֹבִילִינִי
אֱלֵי עָמָל.

Jun 082015
 

Hillel Bavli (1893-1961)
Gulls Within My Heart

The gulls within my heart
are pecking, squawking, urging me towards the sea.
The creaking, groaning ships,
the rolling waves,
the errant breezes breathing salt and sulfur
and sailors bustling, poets with their curses.
No yoke of times gone by, no fresh decrees.
The blur of ageless mists,
the chains of place and time dissolving.
I am pulled away.
Gulls within my heart.

הלל בבלי
שחפים בלבבי


שְׁחָפִים בִּלְבָבִי
מְנַקְּרִים בִּי, צוֹרְחִים, מוֹשְׁכִים לִשְׂפַת הַיָּם.
סְפִינוֹת חוֹרְקוֹת־שׁוֹרְקוֹת,
גַּלִּים מְשַׁכְשְׁכִים,
רוּחוֹת־הֶפְקֵר נוֹשְׁמִים רֵיחוֹת גָּפְרִית וּמֶלַח
וְסַפָּנִים הוֹמִים, פַּיְטָנֵי־גִּדּוּפִים.
אֵין עֹל־עָבָר, אֵין גְּזֵרַת־יוֹם.
אֵדֵי־עוֹלָם מִטַּשְׁטְשִׁים,
מִתְמַסְמְסִים חַבְלֵי מָקוֹם וּזְמָן.
אֲנִי נֶחֱלָץ.
שְׁחָפִים בִּלְבָבִי.

Jun 072015
 

י. ל. טלר (1912 – 1972)
(חסר כותרת)

 
אוּלַי זֶה אֱלוֹהִים
שֶׁגָדֵל עַל בְּשָׁרִי?
 
שִׁנַּיִךְ הַקְּטַנּוֹת, הֶחַדְוֹת,
צָלְבוּ אֶת אֱלוֹהִים.
 
אֱלוֹהִים הוּא מָשָׁל
שֶׁל מַצְפּוּן לָבָן
בּוֹהֵק עִם שַׁחַר כְּשֶׁלֶג עַל כָּל הַגָּגוֹת.
 
אֲבָל עַכְשָׁו לַיְלָה.
כּוֹכָבִים — פְּסִיעוֹת הָאַרְנָבוֹת,
שְׁקֵטוֹת, זְרִיזוֹת.
 
נִמְשַׁיִךְ צְפוּפִים
וּמַלְהִיבִים כְּרֵיחַ הַיָּם.
 
אֱלוֹהִים לֹא צָעִיר.
מַרְדִּים אוֹתוֹ רֵיחַ הַיָּם.
י

י. ל. טעלער
(חסר כותרת)

 
אפשר איז עס גאָט
װאָס װאַקסט בײַ מיר אױפן לײַב?
 
דײַנע קלײנע, שאַרפּע ציין
האָבן גאָט געקרײציקט.
 
גאָט איז די לעגענדע
פון װײַסן געװיסן.
פאַר טאָג בלאַנקט עס װי שנײ פון אַלע דעכער.
 
נאָך איצט איז נאַכט.
שטערן — שטילע, פלינקע
טריט פון האָזן.
 
דײַנע זומער-שפּרענקעלעך זענען געדיכט
און רײצן װי דער ריח פון ים.
 
גאָט איז ניט יונג.
אים שלעפערט דער ריח פון ים.
י